מאמרים נוספים בנושא
	מה זה יהודי?
	להיות "יהודי טוב" ולא רק "אדם טוב"
	תפקידו של יהודי בתוך כלל האנושות
	גיור - עניין של מהות ולא 'טקס'
	תופעת האנטישמיות
	המאבק בהתבוללות
	אזרחי ישראל ויהודי התפוצות
	מאיפה צומחת השנאה העצמית
	היום "כולנו יהודים"; ומחר?

העם היהודי אינו חלק ממשפחת העמים; עובדה!

במשך כל ההיסטוריה היהודית ניסו רבים וטובים לרדת לשורשיה של תופעה שימיה כימיו של עם-ישראל - תופעת האנטישמיות. מאז קיים העם היהודי, הוא סבל משינאתם של העמים האחרים כלפיו. היו תקופות ששינאה זו היתה כבושה ולא התפרצה כלפי חוץ, אך יסוד קבוע של שינאת-ישראל היה קיים בכל העמים, בכל התקופות.

השינאה הזאת גרמה לכך, שהעם היהודי סבל כפי שלא סבל שום עם אחר על-פני האדמה. אילו ייסורים לא סבלו יהודים רק בגלל היותם יהודים! פרנסתם הוגבלה, הם הוכו, נשדדו, גורשו מבתיהם, עונו בכל סוגי העינויים האפשריים, הומתו ונרצחו בכל המיתות שרק יכולות לעלות על הדעת. וכל זה רק בגלל סיבה אחת יחידה - בגלל עצם היותם יהודים.

בלי סיבות

כל מי שמנסה להשלות את עצמו שהאנטישמיות מקורה בסיבות כלשהן, יפתח-נא את ספר דברי ימי-ישראל וימצא שכל ה'סיבות' הללו לא היו אלא מסווה לשינאה עיוורת, שינאה בסיסית - שינאה ליהודים בגלל היותם יהודים. שנאו יהודים משום שהיו עניים, ושנאו יהודים בגלל עושרם. רדפו אותם בגלל הסתגרותם בד' אמותיהם ורדפו אותם מפני שהצליחו לעלות ולהשתלב בכל רובדי החברה. הסיתו נגדם בגלל דביקותם בדתם, ובזו להם כאשר נטשו את התורה והמצוות וניסו להתבולל בין העמים האחרים. לעגו להם על שהיו חלשים וגינו אותם על שהיו חזקים. אי-אפשר למצוא שום היגיון עקבי באנטישמיות. זו שינאה טבעית, שאין לה סיבה ואין לה הסבר.

חיים אנו כיום בעולם נאור, תרבותי ומתקדם, אך האנטישמיות לא נעלמה כלל וכלל. אמנם אין שורפים כיום יהודים בכיכרות ואין שופטים אותם על עלילות-דם, אך אין זאת אלא משום שגם האנטישמיות נהייתה 'תרבותית' ו'מתקדמת' יותר. עובדה, כל העולם ה'תרבותי' הזה לא נקף אצבע כאשר הובלו למשרפות שישה מיליוני יהודים. העולם ה'נאור' הזה גם אינו מנסה כלל להסתיר את הצביעות ואת יחס האיפה-ואיפה שהוא נוהג כלפי הנעשה בארץ- ישראל, למשל. אין מה לעשות, האנטישמיות תתקיים, כנראה, עד שיבוא המשיח.

איך זוכים להערצה?

הסיבה האחת והאמיתית לאנטישמיות טמונה בהגדרה שהגדיר בלעם את עם-ישראל: "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". העם היהודי, במהותו, הוא יצור מסוג אחר; הוא אינו חלק ממשפחת העמים; הוא שונה מכל אומה ולשון. הגוי מרגיש, כי היהודי - כל יהודי! - הוא משהו אחר, ואין הוא יכול להתייחס לתופעה זו בשוויון-נפש. או שהוא מעריץ את היהודי בשל ייחודו, או שהוא שונא אותו.

ההיסטוריה מוכיחה בצורה חד-משמעית, כי הנסיונות להתערבב בין הגויים לא מנעו את האנטישמיות. ההיפך מזה הוא הנכון - הם עוררו תמיד בוז ודחייה. מי ששונא יהודים, שונא אותם בכל מקרה, ומי שמכבד את המהות היהודית רק תמה למראה יהודי שמנסה לטשטש את יהדותו. אנו רואים בימינו, כי יהודים שומרי תורה- ומצוות, הנושאים את יהדותם בגאון, זוכים לכבוד ולהערצה של הסביבה הגויית לאין-ערוך יותר מאותם שדוגלים בסיסמת "יהודי בביתך ואדם בצאתך".

מהמהות היהודית אי-אפשר לברוח, ואולי האנטישמיות היא תזכורת לאותם שנוטים לשכוח עובדה זו. בהקשר זה כדאי להביא את האימרה המפורסמת על נוסח הברכה "שלא עשני גוי" - אני יהודי בזכות עצמי ולא הגוי, בשינאתו, עושה אותי יהודי...