חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:46 זריחה: 5:48 ט"ו בתמוז התשע"ט, 18/7/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

למה מתנענעים בלימוד?

תופעה מעניינת קיימת אצל לומדי התורה, לעומת אנשים השוקדים על לימוד כללי. לומדי התורה מתנענעים בעת הלימוד. מה גורם להם להתנענע, והאם יש קשר לנענועי הלולב?
שיחות נוספות לחג הסוכות
אחדות ישראל - המשותף לסוכות והימים הנוראים
מימים נוראים לימי שמחה
כשה'יבול' מוכן - יש שמחה
השמחה הפנימית של "חג האסיף"
האם ניתן לשמוח על פי ציווי?
למה מתנענעים בלימוד?
מעלתו של הלולב
שלוש סוכות ומשמעותן
כוחה של הסוכה
חיבוק של הקב"ה
בין סוכה שאולה ללולב שאול
אושפיזין - אורחים - בסוכה
מדוע האושפיזין באים דוקא בסוכות?
למה שמחים בשמחת בית-השואבה?
גבורתם של צעירים

אם נראה קבוצת אנשים המתנענעים בדבקות מול ספרים פתוחים, נסיק מיד שהם הוגים בתורה. אף ילדים המשננים פסוקי-תורה או משניות, מתנענעים בטבעיות. אף-על-פי שלימוד, מעצם מהותו, דורש יישוב-הדעת ורוגע, בכל-זאת נוהגים יהודים להתנועע בעת לימוד התורה.

עוד עניין שנושא הנענועים בולט בו - הלולב. לאחר שנוטלים את ארבעת המינים ומברכים עליהם, נוהגים לנענע את הלולב. תקנת הנענועים מעוגנת אף בהלכות הלולב: גובה הלולב חייב להיות ארבעה טפחים לפחות - טפח אחד יותר מההדסים ומהערבות - כדי שיהיה בו "כדי נענוע"1.

כמו שלהבת רוטטת

יש קשר בין הנענועים של לימוד התורה לבין נענועי הלולב. מתוך ארבעת המינים, המסמלים את ארבעת הסוגים בעם-ישראל, מייצג הלולב את לומדי התורה2 (יש בו טעם, המסמל את התורה). הדבר בא לידי ביטוי בכך שדווקא בו נקבע מנהג הנענועים. רואים אנו אפוא, שהנענוע יש בו משמעות פנימית ואין הוא דבר אקראי.

בספר הזוהר מוסבר3, שיהודים מתנענעים בשעת לימוד התורה משום שהנשמה דומה לנר, שנאמר4: "נר ה' נשמת אדם". כשם ששלהבת הנר רוטטת ללא הרף, משום שהיא נמשכת למקורה העליון, כך גם נשמת היהודי: הנענוע בעת הלימוד מבטא את כיסופיה של הנשמה להתחבר עם מקורה האלוקי5.

לא שכל קר

כשיהודי לומד תורה, חשה נשמתו את האין-סופיות שבה, ובמהלך הלימוד מתעלה הנפש עילוי אחר עילוי. אין זה שכל קר, אלא חכמת ה', המציתה געגועים בנשמה ושאיפה לדבוק בקב"ה עד כדי דבקות מוחלטת. הביטוי החיצוני לזה הוא הנענוע בעת הלימוד.

זאת מזכירים גם נענועי הלולב. הוא כאילו אומר לבעלי התורה: אל תשכחו מה אתם לומדים. אמנם אתם מתעמקים בחכמה ובשכל, מנסים להבין את הדברים בהיגיון, אך עליכם לזכור, שעיקר מהותה של התורה הוא בהיותה חכמת ה', ולימודה מקשר את האדם עם הקב"ה ויוצר ביניהם אחדות מוחלטת.

התחדשות ותנועה

הנענועים רומזים אף לדרך הלימוד: לימוד התורה אינו כמו זרימה קבועה, שקטה, בלתי משתנה. נהפוך הוא, יהודי צריך לגלות בתורה בכל יום פנים חדשות, עומקים נוספים6. אך מהלך הלימוד דומה לנענועים - תחילה יש סברות לכאן ולכאן והלומד כמו מיטלטל מצד אל צד, ורק לבסוף הוא מגיע אל המסקנה האמיתית7.

משמעות זו שהלולב נושא עמו, אינה צריכה להישאר רק אצל לומדי התורה. אל הלולב מחוברים ואגודים אף שאר המינים, המסמלים את יתר חלקיו של עם-ישראל. גם ה'ערבה' צריכה ללמוד מהלולב - לקבוע עיתים לתורה, לא כלימוד בלבד אלא כדרך להתקשר עם הקב"ה, מתוך התעלות מתמדת, עד ההתעלות הגדולה ביותר בביאת משיח צדקנו.

(מתוך הספר 'שלחן שבת', מעובד על-פי ליקוטי-שיחות כרך ד, עמ' 1162, מאת הרבי מליובאוויטש)

----------------------

1) סוכה לב,ב. שלחן ערוך אורח-חיים סי' תר"ן.

2) ויקרא רבה פ"ל,יב.

3) ח"ג ריח,ב.

4) משלי כ,כז.

5) תניא פי"ט.

6) זהר ח"א יב,ב.

7) גיטין מג,א.


 
     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)