מאמרים נופים
	תנועת חב"ד תוקעת יתד בארץ ישראל
	והיה ראשיתך מצער
	חב"ד מתבססת ומתרחבת בארץ ישראל
	קהילות חב"דיות לתפארת
	מוסדות חינוך חב"ד בארץ ישראל
	חב"ד – עם כל הלב לכל אחד
	המוסדות המרכזיים של תנועת חב"ד בארץ ישראל

בראשית נשיאותו חיזק הרבי - כ"ק אדמו"ר רבי מנחם-מענדל שניאורסאהן זי"ע, נשיאה השביעי של חסידות חב"ד - את כפר חב"ד וביסס אותו, אך בד בבד ייסד שכונות של חסידי חב"ד, תחת השם 'שיכון חב"ד', בירושלים ובלוד.  אחרי מלחמת 'ששת הימים' יזם הרבי את שיקום וחידוש מרכז הפעילות בבית-הכנסת 'צמח-צדק', בין חומותיה של ירושלים העתיקה, וייסד את שכונת 'נחלת הר חב"ד' בקריית-מלאכי. בשנים מאוחרות יותר הקים הרבי את קריית חב"ד בצפת, ובמרוצת השנים גדלה קהילת חב"ד בארץ והקימה מרכזים קהילתיים בעוד ועוד ערים.

כפר חב"ד – הבירה החב"דית

תשומת לב מיוחדת במינה השקיע הרבי בפיתוחו ובבניינו של כפר-חב"ד. על ההתפתחות האדירה של הכפר יעידו הקטעים הבאים (מתוך סקירה שהתפרסמה במלאות עשרים שנה לייסוד הכפר - ראה תצלום):

"עשרים שנות קיומו הפכו את כפר חב"ד מנקודה התיישבותית צעירה, המאוכלסת בכמה עשרות משפחות פליטות חרב - למרכז ארצי גדול של תורה, חסידות, חינוך וקליטת עולים.

"כפר חב"ד על מאות משפחותיו, על אלפי הנערים והנערות החוסים בצל מוסדות החינוך המפוארים שבו, ועל רשת מבני הציבור שהוקמו ומוקמים בו - מתקרב להגשמת המטרה אשר הועיד לו מייסדו הגדול, כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק נ"ע, ובלשון נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שליט"א: 'להיות מרכז ממנו יפוצו המעיינות, תורת החסידות בכל ארצנו הק' ת"ו'...

"תופעה מופלאה אשר אין לה אח ורע בכל נקודות ההתיישבות בארץ היא: מוסדות החינוך הרבים שהוקמו בכפר, אשר בהם נקלטו כ-1250 תלמידים ותלמידות בתנאי פנימייה (אלה, כמובן, מלבד מוסדות החינוך היסודיים לילדי הכפר).

"אנשי הכפר אינם מסתגרים בתחומם. מכאן יוצאות קבוצות ביוזמת 'צעירי אגודת חב"ד' לביקורים בקיבוצים, בכפרים ובערי הארץ, מדן ועד אילת, כדי להביא את דבר החסידות ורעיונותיה, ולהפיץ את ערכי היהדות והמצוות ולהחדיר במוחות ובלבבות את מצוות אהבת ישראל..."

עוד לפני מלחמת ששת הימים חזה הרבי גלי עלייה של יהודים לארצנו הקדושה, והורה להקים בכפר-חב"ד מעון עולים לקליטת עולים חדשים, מכל תפוצות ישראל. עם השלמת בנייתו, כמה שנים לאחר מלחמת 'ששת הימים', קלט המעון מאות משפחות של עולים חדשים, והוא שימש להם תקופת התאקלמות ראשונה, עד שמצאו דיור של קבע בערים שונות בארץ.

כפר חב"ד ב' –  קריית 'בית רבקה'

בד בבד החל הרבי לפעול להרחבת כפר-חב"ד במסגרת קריה חדשה, שבמרכזה נבנו מוסדות 'בית רבקה' – בית הספר העל-יסודי, סמינר למורות ובית-ספר גבוה לבנות למקצועות שונים. הרבי כינה את 'בית רבקה' 'ממלכת נשים' של חב"ד בארצנו הקדושה, והמוסדות שנבנו במקום היו פנינת חן לתפארה. לצד שלושה בנייני פנימייה וחדרי אוכל מפוארים, שאפשרו לקלוט מאות בנות מכל רחבי הארץ, נבנו עשרות בתי מגורים להשכרה, ואלה שוכנו מיד בזוגות צעירים.

שכונת 'לוי יצחק'

עם השנים הלך הכפר והתפתח, והוא זכה בהפשרת קרקעות נוספת, שעליהן הוקמה שכונת 'לוי יצחק', על שם אביו הצדיק המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן ע"ה. בגבעה הגבוהה ביותר של השכונה, ושל הכפר כולו, קנה הרבי חלקת קרקע מיוחדת, שעליה הורה לבנות את 'בית אגודת חסידי חב"ד' בארצנו הקדושה, כתעתיק של מרכז חב"ד העולמי, בניין 770 בשדרת אסטרן פארקווי בברוקלין שבניו-יורק – ארה"ב. הרבי פירט את יעדיו העיקריים של הבניין – שישמש בית-כנסת, כולל אברכים, ספרייה תורנית וכו'. הבניין, בן ארבע הקומות, מחופה כולו בלבנים אדומות ונשקף מכביש מספר 1, בואכה לנמל-התעופה הבין-לאומי. על הבניין ותפארתו תוכלו לקרוא בפרק מיוחד באלבום זה.

התפתחותו המואצת של הכפר והעובדה שמרוכזים בו המוסדות הארציים של תנועת חב"ד, הפכו אותו למקום שממנו יוצאת אורה לכל הארץ, ותרמו לביסוסו כבירת חב"ד בישראל.

ירושלים – עיר קדשנו

לצד פיתוחו של כפר-חב"ד הוביל הרבי התפתחות עצומה במקומות נוספים, במרכזה של ארץ-ישראל, בצפונה ובדרומה. לכל לראש עודד הרבי את התפתחותם של קהילת חב"ד בירושלים ומוסדות חינוך לכל שכבות הגיל. במרוצת השנים נבנו בירושלים עוד שתי קריות של חב"ד, ברמות וברמת-שלמה, לצד מאות משפחות של חסידי חב"ד, שהתפזרו בכל רחבי העיר.

בין מוסדות החינוך הבולטים של חב"ד בירושלים הם מוסדות 'תורת אמת', הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה וישיבה קטנה וגדולה, כולל 'צמח צדק' שבעיר העתיקה, מפעל הצדקה והחסד המרשים 'כולל חב"ד', בתי הספר העל-יסודיים לבנות 'בית חנה' ו'עטרת רבקה', שלוחת הסמינר למורות 'בית רבקה', 'המרכז החינוכי חסידותי' שע"י 'צעירי אגודת חב"ד', המשמש מרכז ארצי להשתלמות בהוראה, הוצאה לאור של ספרות חינוכית לילדים ולמורים ומרכז את הפעילויות המיוחדות של 'צעירי אגודת חב"ד' לכלל תלמידי תלמודי-התורה אשר בירושלים.

לצד כל אלה פועלים עשרות גני ילדים, בתי ספר יסודיים, תלמודי תורה, ישיבות נוספות, לרבות ישיבות המיועדות לתלמידים מחו"ל ולתלמידים מתקרבים מהארץ, מוסדות לנשים ובנות, מוסדות צדקה וחסד וכן עשרות בתי חב"ד שנפרשו בכל שכונותיה של עיר קדשנו – ירושלים ת"ו. את הרשימה המלאה של מוסדות חב"ד בירושלים תוכלו למצוא בין דפיו של אלבום זה.

קריות חב"ד

עם פתיחת שערי ברית-המועצות, כאשר לארץ-ישראל הגיע גל עלייה גדול, קרא הרבי לייסד שכונה מיוחדת, שתסייע בקליטה הגשמית והרוחנית של העולים מגרוזיה ומבוכרה. הבניינים בשיכון חב"ד בלוד כבר אוכלסו בעולים עד אפס מקום, ונוצר צורך בהקמת שכונה חדשה.

המקום החדש נמצא בקריית-מלאכי. מאות יחידות דיור נבנו בשכונה החדשה והרבי העניק לה את השם – 'נחלת הר חב"ד'. בשנים הבאות דאג להסתדרות התושבים בהקמת מוסדות חינוך ובהרחבתם. גם כאן הוקמו עד מהרה מוסדות חינוך לכל שכבות הגיל, בית-כנסת מרכזי ובתי-כנסת לעדות בוכרה וגרוזיה, וכמו-כן מוסדות צדקה וחסד.

בקיץ תשל"ג יסד הרבי את קריית חב"ד בצפת, עם גרעין ראשון שיצק את היסוד לקהילה גדולה, "כמו כפר חב"ד ונחלת-הר-חב"ד ועוד יותר", כפי שהתבטא אז הרבי. במרוצת השנים הוקמו, על ידי אגודת קריית חב"ד, מוסדות חינוך שנותנים מענה מלא לכל שכבות הגיל, מגני ילדים, תלמוד תורה, בית-ספר יסודי ועל-יסודי לבנות, ולצידם השלוחה הצפונית של הסמינר למורות 'בית רבקה', ישיבה קטנה וישיבה גדולה, ישיבות מיוחדות לתלמידים מחו"ל ולתלמידים מתקרבים ליהדות והמתחזקים בדרכיה ומצוותיה, מוסדות קירוב, השתלמויות, סמינרים, הפצת היהדות וכמו-כן מוסדות צדקה וחסד. מוסדות חב"ד, שהתפתחו בעיר המקובלים צפת והפכו אותה למרכז היהדות והחסידות של הגליל כולו, משמשים דוגמא להתגשמות חזונו המופלא של הרבי, בזכות חסידיו ושלוחיו המסורים הפועלים בה ללא לאות.

הרבי חזה גם את קריסתה של ברית המועצות, שנים לפני שמישהו חלם על כך, והורה לבנות בירושלים עיר חדשה לקליטת העולים. ירושלים אכן התפשטה וקלטה עשרות אלפי משפחות של עולים. חסידי חב"ד הקימו בה שתי שכונות חדשות שבהם נקלטו עשרות משפחות של עולים חסידי חב"ד, ב'רמות'  ו'ברמת-שלמה', כאשר קהילה ותיקה של עולים התבססה בשכונת 'סנהדריה המורחבת' שבירושלים.

משפחות רבות של חסידי חב"ד התיישבו גם בקריית-גת, ברחובות, בביתר עילית, בנתניה, במגדל העמק, באלעד ובעוד ערים רבות בארץ. קהילות אלה גדלו והתפתחו ובהן נבנו מוסדות חינוך, ומפעלים להפצת היהדות, קירוב הלבבות, צדקה וחסד, וכיום הן מהוות מרכזים חב"דיים שוקקי חיים, כחלק בלתי-נפרד מההווי החב"די בארצנו הקדושה.