חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אין מקטרג

חג-השבועות הוא זמן עת רצון למעלה, וה' יתברך מטריד את המקטרג על עם-ישראל, בדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים.

חסידים נהגו להתכונן לקראת חג-השבועות באימה וביראה, ברתת ובזיע, בדומה להכנות לקראת יום-הכיפורים. וכך כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ באחת מאיגרותיו לתלמידי הישיבות (אגרות-קודש שלו, כרך ה, עמ' עו):

"בחג-השבועות שהוא זמן מתן תורתנו... מתגלים ומאירים אותם האורות והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת מתן-תורה... חג-השבועות הוא זמן עת רצון למעלה, וה' יתברך מטריד את המקטרג על עם-ישראל, בדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכול לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת-שמים, וכן להתעסק בתשובה בנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים"

נפתחו השמים

אמר המגיד ממזריטש: "חג-השבועות אצל הבעל-שם-טוב היה בבחינת 'נפתחו השמים ואראה מראות אלקים'". רבנו הזקן אמר: "כשהיינו בחג-השבועות אצל הרב המגיד - היו רואים ומרגישים". אמר על כך נכדו, ה'צמח-צדק': "אין זה אמור אצל המגיד בלבד, כי-אם אצל כל רבותינו נשיאינו; ולא רק באותה תקופה, אלא בכל התקופות. אולם לשם כך יש צורך בכלים פנימיים" (ספר השיחות תש"ג עמ' 120).

אדמו"ר האמצעי היה מרבה לומר דברי חסידות בחג-השבועות. שנה אחת אמר מאמר חסידות ארוך אחרי התפילה, ובעוד הקהל חושב לפנות לביתו, החל הרבי באמירת מאמר נוסף, שאף הוא היה ארוך. כשסיים את המאמר השני, החל להתכונן לאמירת מאמר שלישי. אחד מגדולי החסידים, הגאון הרב יצחק-אייזיק מהומיל, רץ לבית חתנו, ה'צמח-צדק', וקרא לעברו: "בוא וראה איך משתפכת האלוקות בחוצות קריה".

פעם, בלילה הראשון של חג-השבועות, אמר הרבי הרש"ב מאמר חסידות. התחלת המאמר הייתה זמן רב לפני הדלקת הנרות, ואמירתו נמשכה שעתיים וחצי. לאחר אמירת המאמר התפלל הרבי תפילת ערבית בחדרו, וכדרכו - באריכות ובדבקות גדולה. בעת סעודת החג נענה אחד המסובים ואמר: "אמירת המאמר נמשכה זמן רב, ולאחר מכן תפילת ערבית, וכך היה לנו היום 'תמימות' [=השלמה תמימה של היום האחרון מימי ספירת העומר] בדרך ממילא". השיב לו הרבי: "חסידים אינם דוגלים לא ב'דיעבד' ולא ב'דרך ממילא', אפילו אם הדבר בא על-ידי החסידות. תמימות אמיתית היא זו הבאה על-ידי עבודה ויגיעה. יש להתייגע על 'תמימות', ומה שבא בדרך ממילא - אין זה 'תמימות'" (ספר השיחות תש"ב עמ' 119).

הרבי מליובאוויטש סיפר פעם (שבת פרשת בלק תשכ"ד), כי שנה אחת, כמה ימים לאחר חג- השבועות, נכנסו חסידים לשאול בעניין כלשהו את הרבי הריי"צ. הרבי סירב לענות על השאלה, באומרו: "עדיין לא ירדתי מן ההר"...

לארוז את הסחורה

אמר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ: "במתן-התורה ניתנו שלושה דברים - גליא שבתורה, סתרי תורה והכוח לעבודה. גליא שבתורה יש לכל אחד. סתרי תורה יש רבים שיודעים. הכוח לעבודה - זאת נותנים למי שרוצה בכך" (ספר השיחות תש"ה עמ' 102).

ה'צמח-צדק' שאל את סבו, רבנו הזקן: "מהו עניינם של ימי התשלומין שלאחר חג- השבועות?". ענה רבנו הזקן: "כאשר סוחר נוסע ליריד גדול, וקונה שם הרבה סחורה, אין הוא חוזר לביתו מיד לאחר היריד, אלא הוא שוהה כמה ימים ואורז היטב את סחורתו, שלא תיגנב ולא תאבד במשך הנסיעה הארוכה הביתה. ואף כאן: בזמן מתן-תורה ודאי קנה כל אחד קצת 'סחורה' משפע הגילויים של החג. לכן יש צורך להיות כמה ימים אחרי החג, כדי לארוז היטב 'סחורה' זו, שלא תאבד בטרדת הזמן" (ספר השיחות תרצ"ו עמ' 285).


   

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)