חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:32 י"ב בכסליו התש"פ, 10/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להבין ענין ההשתטחות

קטעים מתוך 'קונטרס ההשתטחות' של אדמו"ר האמצעי, רבי דובער זצוקלל"ה, בענין חשיבותה ומעלתה של ההשתטחות על קברי צדיקים.
מאמרים נוספים בנושא
הסגולה המיוחדת ב'השתטחות' באוהל
להבין ענין ההשתטחות
מנהגי הרבי באוהל
פרטים על ה'אוהל'
אדמו"רי חב"ד: חשיבות ה'השתטחות'

להבין ענין ההשתטחות על קברי צדיקים. הנה ענין השתטחות על הקבר יש בזה כמה מדריגות ואופנים שונים, ובדרך כלל יש בזה ה' מדריגות...

והב', הוא ג"כ נזכר בשו"ע הל' ר"ה, נוהגים לילך על הקברות ולהרבות שם בתחנונים כו'. ושם הטעם משום דבית הקברות הוא מקום מנוחות הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור, והתפילה מתקבלת שם ביותר וכו'. ויבקש מהשי"ת שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ויש בזה ב' טעמים: הא' שהמקום קדוש וטהור, וזה גורם שמקבלים תפלתו. הב', שבודאי יתפלל שם בכוונה רצוי' ביותר מחמת התעוררות הלב בתשובה כנ"ל, משום והחי יתן אל לבו כו', וזה גורם שתהי' תפילתו רצוי' ומקובלת.

והג', הוא מה שהולכים אל מקום מנוחות אביהם או בנו יחידו כו' וכדומה, שמעורר הבכיה וההספד ועושה פתיחות הלב לגמרי כמו שמתו מוטל לפניו ממש, שנשבר לבבו באמת מצד עגמת נפש שנגע עד [תוך] נקודת לבבו לבכות במר נפשו . . וכמו יעקב אבינו ע"ה שהתאבל על בנו ימים רבים, שהי' בוכה תמיד במר נפשו על הסתלקות בנו מצד שלא נשכח כלל מאתו כידוע. וכמו"כ בהליכתו אל הקבר, אעפ"י שנשכח מאתו זמן רב, אעפי"כ חוזר ונזכר עד שיכול לבכות במר נפשו מאד, וגורם בזה פתיחות הלב לגמרי שיוכל לבכות על חטאיו ממש ג"כ בלב נשבר ונדכה ובבכי' רבה, ויכול לבוא לידי תשובה שלימה כידוע...

והמדריגה הד', הוא מה שהולכים על קברי הצדיקים שהיו יודעים ומכירים אותם בהיותם בחיים כו', אזי מצד תוקף אמונתו שהי' מאמין בו בעודו בחיים חיותו, שהוא איש אלקי קדוש יאמר לו, וכשהי' נכנס אצלו בהיותו בחיים חיותו הי' מתבטל ממציאותו כשנכנס להיכל כבודו כו' מצד גודל הבושה וההכנעה, שמתבושש ונכנע מפני הצדיק עד שנעשה כאבן דומם ממש ולא יכול לדבר כו', כי זהו אמיתות הביטול כמ"ש אדני שפתי תפתח כו', וכמו"כ כשהולך על מקום מנוחת קדשו מתבטל שם ביתר שאת כו' . . הנה בודאי כשיבוא אל מקום קדושת מנוחות הצדיק, ומצייר לפניו דמות פניו הקדוש והטהור, תפול עליו אימתה ופחד . . גם יכול הוא לבוא עי"ז לבחי' ביטול במציאות ויראה עילאה ממש. וענין יראה עילאה היא הנזכר בסידור בהערה של תיקון חצות, שהיראה עילאה היא יראה פנימית והיא יראת בושת, כמו המתבייש מאדם גדול וצדיק, מפני שפלות ערכו לגבי הצדיק הוא מתבטל ממציאותו לגמרי עד שכלא נחשב הוא.

והנה אע"פ שמבואר ומובן מכ"ז שיכול כ"א מן התלמידים לקבל חלקם ותורתם מבחי' רוח רבם בכ"מ שהוא ע"י שאור ג"ע מתפשט סביב כל אחד, וא"כ א"צ ליסע אל מקום מנוחתו להשתטח שם על קברו, אך הנה כ"ז הוא אם לא נפסק חבל ההתקשרות אהבה רבה אל רבו כמו שהי' בעודו בחיים חיותו, ומתנהג בעבודת הוי' באה"ר ובאמונה כפי אשר הורהו רבו, ע"כ יוכלו לקבל חלקם מבחי' רוח רבם וכמ"ש שם, אבל אם נפסק ח"ו חבלי עבותות האהבה מצד טרדות הזמן בעניני עוה"ז בענינים גשמיים, אשר כמעט נכבה אור תורתו ואוי"ר אשר הופיע עליהם בעודו בחיים חיותו עד שבמשך זמן נוכל לכבות ולהיות נשכח בעודו בחיים חיותו לגמרי כידוע, שלזה הי' צריך [תמיד] גם בעודו בחיים חיותו לקבל פני הרב תמיד ולשמוע מפיו דוקא דא"ח, ואע"פ שדבריו המה בכתובים, אעפ"כ אינו דומה שמיעה מרחוק מראיית פניו דוקא, כי הארת פניו גדולה יותר מקבלת דברים, ושניהם כאחד טובים וגורמים אליו תוקף ועוז התקשרות האהבה רבה בתשוקה נפלאה. שזהו שאמרז"ל כל הדבוק בת"ח כאילו בשכינה . . .

וזהו מארז"ל חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, לפי שאז הוא מקבל תוספת אור מרוח רבו שמאיר אז ביתר שאת ויתר עז, שהיא הנותנת כח ועוז אחרי התפרדותו מעמו להיות מתחזק בעבודת הוי' באהבה ויראה כפי אשר קיבל מרבו, והכל מכח הארת פניו דוקא. וראי' לזה הוא, כאשר מתרחק זמן רב מרבו אפי' בעודו בחיים אזי נפסק חבל התקשרות האהבה רבה ונופל ממדריגתו באהבה רבה בעבודת הוי', וכאשר יקרה מקרה זה בכמה אנשים כידוע. וזהו אמיתית טעם הנוסעים תמיד לשמוע דא"ח מפי רבם דוקא אע"פ שכבר שמעו וראו בכתובים ויש אתם כו', אעפ"כ נוסעים תמיד לקבל פני הרב בתוספת אור פנים מאירות פנים מסבירות לגלות להם אור תורת אמת כו', כי עי"ז מאיר נפשם בעבודת הוי' באהבה ויראה כו', כי ע"י התקשרות האהבה רבה נקשר נפשו בנפש של הצדיק כמ"ש ונפשו קשורה בנפשו ואע"פ שאין לו ערך לגבי נפש הרב, מ"מ איזה ערך ושייכות יש לו עכ"פ כיון שמקושר אליו ומאמין בו [בודאי יש לו איזה שייכות] ועי"ז יכול לקבל חלקו מרוח רבו כנ"ל וד"ל.

והנה מובן מכ"ז עכ"פ אשר מכ"ש וק"ו כאשר שבק חיים לכל חי, אע"פ שחיים שלו שהם אמונה ואהבה ויראה נמצאים בכל העולמות, ויוכלים התלמידים לקבל חלקם כו', אך מ"מ במשך זמן רב וטרדת הפנאי בלחץ ודוחק הפרנסה יכול לכבות אור תורתו ועבודתו לגמרי מן התלמידים, לכל מן ההכרח הוא לנסוע אל מקום מנוחתו עמוק כי בודאי עדיין לא נפסק [לגמרי] מכל וכל רק נשאר איזה רשימו כשהוא בחי' רוחה דשביק בגווה . . . והוא ענין הרצון שיש לאדם ליסע אל מקום מנוחת הצדיק כדי לעורר את האהבה כי אם הי' נפסק ח"ו לגמרי לא הי' לו גם רצון לזה כלל, וככה רוח זה דשביק בגווי יכול הוא לעורר [את] רוח רבו מחדש בעוז אהבה רבה והכנעה עצומה ויגיעה גדולה לקבל ג' מדות הללו שהם אמונה ואהבה ויראה כנ"ל כמו שהורהו רבו כנ"ל...

ודבר זה שהתפלה מתקבל שם, הוא יסוד מובן לכל דורש ומבקש הוי' שיכולים ליסע לשם ולהתפלל שם בכוונה גדולה מעומקא דלבא, ויהי' נכון לבו בטוח שבודאי יקובל שם תפלתו מהר כנ"ל, כי המקום הקדו' הזה גורם לב' דברים, הא' שיכוון שם את לבו בתפלתו מצד כח האמונה החזקה שתפיך עליו אימתה ופחד כנ"ל, והב' שיהי' מובטח שיקובל שם תפלתו, וזהו אפי' לכל בר ישראל אף שאינו תלמידו שזהו רק מחמת טעמים הנ"ל, וכ"ש לתלמידו המקושרים אל אור תורתו כנ"ל. אמנם אף אותם שלא ידעו בו ולא הכירו בו בעודו חיים חיותו רק שלמד בספרים הקדושים שהניח ברכה אחריו, ונהנים מאור זיו תורתו ומתחזקים עי"ז בעבודת הוי' כאשר יורהו הספרים בעבודת הוי' לילך בדרכי הוי' כו' בודאי גם המה נק' תלמידיו כי יש להם שייכות אליו ג"כ. כי המה מאמינים בהצדיק ההוא ומקבלים ממנו אור תורתו כי מי שאין לו שייכות אליו אינו מאמין בו כלל וכלל (וזהו שמבואר במ"א שיש לכל צדיק בדורו כו"כ אנשים שאינם מאמינים בו [כלל] ואינם רוצים לקבל ממנו כלל וכלל, ואדרבה להיפך כו' היינו לפי שאין לו חלק בו כלל) . . . ובודאי אותם הלומדים בספרים הק' ומתנהגים בדרכי הוי' ע"פ אשר הורהו ומשתעשע ונהנה מאוד מאור תורתו הם כולם נקר' תלמידיו ממש ויכול לידבק אליו את נפשו בהתקשרות עצומה כמו בעודו חיים ממש.

(קטעים מקונטרס השתטחות לאדמו"ר האמצעי)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)