שאלה: האם לכוהן מותר להשתתף בהלוויה של קרוב-משפחה?

תשובה: כל מקום ששרתה בו קדושה ונסתלקה ממנו, מתאווה הטומאה לשרות בו. ככל שהקדושה גדולה יותר, כן הטומאה. לפיכך גופו של יהודי, שהוא קדוש (ונשאר קדוש ונכבד) בדומה לספר-תורה, נחשב במותו, עם הסתלקות הנשמה ממנו, "אבי-אבות-הטומאה".

העברת הטומאה אפשרית בכמה דרכים: א) מגע בגוף המת (או הקבר). ב)  נשיאתו או הזזתו, אף ללא נגיעה. ג) אוהל - הימצאות עם המת או הקבר בתוך מבנה, או תחת ענף שמאהיל על שניהם.

הכוהן נצטווה (ויקרא כא,א): "לנפש לא ייטמא בעמיו". זה איסור על כוהן זכר להיטמא למת כלשהו (אלא-אם-כן הוא 'מת-מצווה', שאין בנמצא יהודי שיכול לעסוק בקבורתו). היוצאים מן הכלל הם שבעת הקרובים שנאמרו בתורה: אב ואם, אח ואחות לא-נשואה (שניהם - מן האב), בן ובת, והאישה הנשואה לו.

לאחר הקבורה דין קרובים אלו כדין כל נפטר אחר, ובכלל זה ביום-השנה ובכל האזכרות, ואסור לכוהן להתקרב לקברם. אף כשמותר לכוהן להיטמא, אם הקבר נמצא בין קברים אחרים, כך שבדרך (הלוך, וכל-שכן חזור) הוא נטמא לקברים אחרים, אסור לו להיכנס לבית-העלמין. לכן בקהילות ישראל נהוג להקדיש לכוהנים חלקה מיוחדת בכניסה לבית-העלמין, כדי לאפשר לקרוביהם להגיע לקרבת-מקום בלי להיטמא או להתקרב לקברים אחרים.

מותר לכוהן להתקרב לקבר עד ארבע אמות (כשני מטרים) ממנו, ואם יש מחיצה ביניהם - עד ארבעה טפחים (כ-32 ס"מ). זה גם המרחק שהכוהן צריך לשמור ממיטת המת בהלוויה. יש מנהג, שכאשר כוהנים מבקרים בבית-עלמין, מקיפים אותם כמה אנשים, ונותנים יד זה לזה בשרשרת, כעין מחיצה. גם כוהן שכבר נטמא, אסור לו לשוב ולהיטמא.

ביקור של כוהן במרכז רפואי (אם אינו כרוך בשאלה של פיקוח-נפש), טיסה במטוס המוביל ארון של נפטר, טיסה מעל בית-עלמין - מחייבים 'שאלת חכם'. למקרים מסויימים הוצעו פתרונות טכניים נאותים.

מקורות: שו"ע יו"ד סי' שעא-ג. נטעי גבריאל הל' אבלות ח"א פרק קל, וש"נ. וראה אברבנאל ואוה"ח ר"פ חקת. גשר החיים ח"א ר"פ ה.