בסוף פרשתנו מסופר על שנאתו של עשיו ליעקב, עד שיצחק ורבקה מורים ליעקב לברוח מבאר-שבע וללכת אל קרובי משפחתו בפדן-ארם. יציאתו של יעקב וקורותיו בחרן מסופרים בפרשה הבאה, ויצא. אולם בסוף פרשתנו, באמצע המעקב אחרי יעקב, התורה מתארת את נישואיו של עשיו: "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו... וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל... לוֹ לְאִשָּׁה". מדוע נישואי עשיו חשובים להיזכר כאן?
עצם האִזכור של חתונת עשיו בתורה אינו סתמי. לומדים ממנו עניין גדול בנישואין. חז"ל שואלים מדוע אשתו של עשיו מכונה כאן 'מחלת': "וכי מחלת שְמהּ? והלא בָּשְׂמַת שְמהּ!", והם משיבים: "מלמד שנמחלו לו כל עוונותיו. מכאן לחתן שמוחלין לו עוונותיו".
הזרזיר אצל העורב
אך גם הלימוד הזה תמוה מאוד: כאשר התורה רוצה לציין את מעלתו הגדולה של חתן, העומד לבנות בית בישראל, לא מצאה מקור טוב מנישואיו של עשיו הרשע? הלוא הקב"ה קיצר את חייו של אברהם בחמש שנים כדי "שלא יראה את עשיו בן-בנו יוצא לתרבות רעה".
גם הכלה, בתו של ישמעאל, לא הייתה כלילת המעלות. על חתונתם אמרו חז"ל: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל עורב". וכי חתונה זו דווקא היא המתאימה ללמד שמוחלים לחתן על עוונותיו?
ערך הנישואים
אלא שנישואיו של עשיו דווקא ממחישים את גודל המעלה של נישואים, שמטרתם לממש את הציווי 'פרו ורבו', ולהביא 'תולדות'. על-ידי הנישואים מתגלה כוחו האין-סופי של הקב"ה, ומתחילים חיים חדשים ורעננים. דבר זה נעלה כל-כך עד שמוחלים לאדם על כל עוונותיו.
וזה הדבר שהתורה מלמדת דווקא על-ידי סיפור נישואיו של עשיו: גם אדם רשע כעשיו, ואפילו כשהוא עדיין שקוע בחטאיו ובמעשי הרשע שלו, עד שיעקב נאלץ להימלט מפניו, מחשש שירצחנו נפש – בכל-זאת, אפילו הוא, בשאתו אישה, נמחלים עוונותיו.
'פרו ורבו' ברוחניות
מכאן אפשר ללמוד הוראה בעבודת הבורא: נישואים מבטאים חיבור פנימי עמוק בין החתן לכלה. חז"ל אומרים שהקב"ה נמשל לחתן, וכנסת ישראל לכלה. נישואים משמעותם קשר חזק ועמוק בין היהודי לקב"ה, עד שהיהודי דבק בקב"ה באופן ש"והיו לבשר אחד".
אולם דרישה זו עלולה להישמע מוגזמת. וכי באמת בכוחו של יהודי לעבוד את בוראו מתוך דבקות מוחלטת? כיצד אפשר לעמוד בכך? התשובה היא – 'פרו ורבו'. עניינה של המצווה בגשמיות הוא לפעול שיהיה עוד יהודי בעולם, וכך גם ברוחניות עניינה של המצווה לקרב עוד יהודי לקב"ה, לתורתו ולמצוותיה. מי שעוסק בכך הוא כחתן שמוחלים לו את כל עוונותיו, ועל-ידי זה הוא יכול להגיע לדבקות מלאה בקב"ה.
(התוועדויות תשמ"ה, כרך ב, עמ' 729) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
