שאלה: האם יש לברך על ראיית כוכבי שביט או מטאורים?
תשובה: במשנה נאמר: "על הזיקים" מברכים "ברוך... שכוחו וגבורתו מלא עולם". ופירשו בגמרא, שהכוונה ל'כוכבא דשביט'.
שני פירושים נאמרו על כך בראשונים: א) "כוכב היורה כחץ לאורך השמים, ונמשך אורו כשבט", היינו מטאור (רש"י). ב) מה שנקרא בלשוננו 'כוכב שביט' (רב האי גאון). ה'ערוך' והרמב"ם בהלכותיו הביאו את שני הפירושים. אך הטור, השולחן ערוך, הלבוש ואדמו"ר הזקן בסידורו הביאו רק את הפירוש הראשון.
רבי ישעיה פיק-ברלין התפלא מדוע לא הזכירו הבית-יוסף והאחרונים גם את דעת רב האי גאון והרמב"ם. לדעתו, יש לברך גם על כוכב שביט, כדעתם, על-כל-פנים בלי שם ומלכות.
ה'קצות השולחן' הביא: "שלא ראה [רבנו משה בן חביב, בן דורו של הבית-יוסף] מברכים על כוכב הרץ ממקום למקום, ואף-על-פי שכתב שם שצריך לברך... מכל-מקום לא נהגו לברך". היינו שאין מברכים על מטאורים. וגם את המשך דברי מהר"ם בן חביב, שכתב לברך על כוכב שביט, "ויותר ניכר בו גבורת הבורא יתברך [מאשר במטאור]..." לא העתיק ב'קצות השולחן', וכנראה הוא סבור שלשיטת רבנו הזקן אין מקום לברך על כוכבי שביט.
למעשה, ב'ערוך השלחן', ב'משנה ברורה' ובקיצור שולחן ערוך כתבו לברך הן על כוכב שביט הן על מטאור. לעומתם, ה'קצות השולחן' פוסק שאין לברך לא על מטאור ולא על כוכב שביט.
מקורות: ברכות פ"ט מ"ב ובפיה"מ לרמב"ם, ובגמרא נח,ב ובפירש"י. ערוך השלם, ערך זק (א), וערך ככב. רמב"ם הל' ברכות פ"י ה"ד ובהגמי"י. טושו"ע, שע"ת, ערוה"ש ומשנ"ב או"ח סי' רכז. הלכה ברורה להרב דוד יוסף שם. הגהות ראשון לציון למשנה. סדר ברכת הנהנין (בסידור אדמו"ר הזקן, נדפס בסוף השו"ע ח"א, במהדורה הישנה עמ' 346 ובחדשה עמ' תשלג) פי"ג הט"ו. קיצושו"ע ס,ב. קצות השלחן סי' סו בבדה"ש ס"ק כא. ההופעה ברקיע: לוח דבר בעתו ה,ח,יא,יט טבת, ועוד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
