חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:35 זריחה: 6:14 כ"ט בשבט התש"פ, 24/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא לדבר בגנות ישראל
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1411 - כל המדורים ברצף
כבוד ארעי מול זיכרון היסטורי
יש חדש
לא לדבר בגנות ישראל
מתן תורה
למנוע צער
הארץ שומרת
ספר התורה חיבר מחדש
למה לאכול לחם
החומש מצא את בעליו
לא תחמוד

הפטרת השבוע מספרת על בקשתו של הקב"ה מישעיה להיות נביא לבני ישראל. בתחילה ישעיה מסרב: "וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי, כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי". לאחר מכן הוא מוסיף: "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב".

הכינוי הזה, "עם טמא שפתיים", שבו כינה את עם ישראל, גרר עונש מיָדי: "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה, בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ". המלאך לקח גחלת מעל המזבח ונגע בה בשפתיו של הנביא, ולאחר מכן אמר: "וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר". העוון שהיה זקוק לכפרה הוא דברי גנאי על ישראל, כפי שרש"י מפרש: "לכפר עוונך שחירפת את ישראל".

נביא הישועה

נשאלת השאלה: כיצד השמיע הנביא ישעיה דברים בגנותם של ישראל? אמנם הוא לא אמר את דבריו ברבים, אלא בינו ובין הקב"ה. דבריו גם לא גרמו רעה לבני ישראל, ובאו כטיעון מצידו של ישעיה, מדוע לא ראוי שיהיה נביא. אך עדיין נדרש הסבר מדוע התבטא כך על עם ישראל.

הדברים מקבלים משמעות יתרה לאור היותו של ישעיה 'נביא הגאולה', בשונה מירמיה שנודע בהיותו 'נביא החורבן'. ישעיה התנבא על הגאולה וניחם את העם אחרי חורבן הבית, בעוד ירמיה הוכיח את בני ישראל. ההבדל ביניהם מיוצג גם בשמותיהם: ירמיה כולל את המילה 'מַר', מלשון מרירות, ואילו ישעיה הוא מלשון 'ישועה'.

פתח תשובה

עלינו לומר שכינוי הגנאי שהשמיע ישעיה על ישראל לא בא חלילה לדבר בגנותו של עם ישראל, אלא לשמש התראה לדורות בדבר חומרת דיבור כזה. ישעיה מסר את נפשו כדי שבדורות הבאים לא יחזרו על מעשה כזה ויוכלו לתקן דברים כאלה, כמו דוד המלך שחטאו היה כדי "ליתן פתחון פה לבעלי תשובה".

סיפור זה מלמד כמה יש להיזהר מלדבר בגנות יהודים. לעיתים אדם מטיח דברי גנאי בחברו, ולאחר מכן הוא מצטדק ואומר בליבו שמניעיו חיוביים ושאמר את שאמר כדי להוכיח את חברו ולהרחיקו מן החטא, כלשון הפסוק במשלי "וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר". עם זה, הדרך להוכיח את הזולת איננה על-ידי דיבור בגנותו.

הדרך לעורר

אם ישעיה הנביא, אף שהיה מגדולי הנביאים, עד שראה את המרכבה העליונה ב'עולם הבריאה', בשונה מיחזקאל הנביא, שראה את המרכבה העליונה ב'עולם היצירה' בלבד, בכל-זאת נענש כאשר השמיע דברים בגנות ישראל – קל וחומר לאנשים כערכנו.

וכפי שמסופר על רבי זושא מאניפולי, שכאשר רצה לגרום ליהודי לתקן את דרכיו, היה עומד בסמוך אליו ואומר מתוך בכי של תשובה 'זושא עשה כך וכך', והיה מונה בעצם את חטאיו של אותו יהודי, וכך היה מעורר את ליבו לשוב בתשובה.

(תורת מנחם תשמ"ב, כרך ד, עמ' 2126)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)