בשבת חול המועד פסח קוראים בהפטרה את חזון העצמות היבשות של יחזקאל: "וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה, וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת... וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד... וַיֹּאמֶר אֵלַי: הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה... וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד".
אנשי העצמות היבשות היו (לפי דעה אחת) בני שבט אפרים, שחישבו את הקץ והקדימו לצאת ממצרים, ונהרגו בדרך בידי אנשי גת. הנבואה הזאת מחדדת את הקשר שבין יציאת מצרים, הגאולה הראשונה, ובין הגאולה העתידה, שבה תהיה תחיית המתים הכללית.
מתוך הבקעה
פרט חשוב בנבואה, שראוי לשים לב אליו, הוא מיקומה. יחזקאל הונח "בתוך הבקעה", שהיא מקום נמוך, בגלות בבל. המיקום הזה מסמל מצב רוחני ירוד. לא זו בלבד, הבקעה מלאה עצמות יבשות. מדובר בחוטאים, שפעלו בניגוד לרצון ה'.
הנביא מוסיף ומתאר את חומרת מצבם של האנשים האלה: "וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד". יש כאן מצב שָפָל ביותר מבחינה רוחנית, עד שאין בעצמות שום לחלוחית שמעידה על חיים רוחניים. ועם כל זה הקב"ה מצווה את הנביא יחזקאל: "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר ה'!", ובסופו של דבר הן זוכות לתחייה מחודשת.
עצמות יבשות בימינו
המשמעות הרוחנית של חזון 'העצמות היבשות' מכוּונת ליהודים שאין בהם לכאורה רוח חיים יהודית. היהודים האלה הם תינוקות שנשבו: אין להם מושג בענייני יהדות, עד שאין הם יודעים אפילו א-ב של יהדות, ויש מהם שאפילו אינם מכירים את אותיות הא-ב. לכן הם מכונים 'עצמות יבשות' – בלי כל ידע בסיסי, בלי בשר, גידים ועור.
קריאתו של הקב"ה מכוּונת לכל יהודי שזכה להימנות עם החיים מבחינה רוחנית: "וַיֹּאמֶר אֵלַי: בֶּן אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה?". אם הנך 'בן-אדם', כלומר, יש בך רגש של אכפתיות יהודית (שכן 'אדם' מלשון 'אֶדַּמֶּה לעליון'), אזיי עליך לצאת ול"הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר ה'!".
הבטחה להצלחה
המסר העולה מן הנבואה הוא, שעל כל אחד ואחד לצאת ולהשמיע את דבר ה' ל'עצמות היבשות' בעצמן. אין להסתפק במסירת הדברים לאנשים 'חיים', ולהניח שהדברים יתגלגלו אל 'העצמות היבשות' ויפיחו בהן רוח חיים. חובה ללכת היישר אל ה'בקעה', למקום שיש בו 'עצמות יבשות' בלבד, ולהשמיע שם את דבר ה'.
הנבואה מסתיימת בהבטחה שכאשר ימלאו את ציווי הקב"ה וישמיעו את דבר ה' ל'עצמות היבשות', יצליחו להחיותן בפועל. וכפי שאכן קרה: "וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, חַיִל גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד".
(התוועדויות תשמ"ו כרך ג, עמ' 200) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
