לקח מקח רע
"ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי" (במדבר טז,א). מהו "ויקח"? אמר ריש לקיש: שלקח מקח רע לעצמו.
(סנהדרין קט,ד)
ייחוס מטעה
התורה מזכיר את הצדיקים יצהר, קהת ולוי, כדי להדגיש שבמחלוקת על משה סמך קורח על ייחוסו, כמו שסמך גם על 'אנשי השם' שחברו אליו.
(אור החיים)
שאיפה רצויה
אנשי עדת קורח ביקשו כהונה גדולה מתוך הכרה בגודל מעלתה. על כך השיב להם משה, שכוונתם ושאיפתם אכן רצויה היא, ולא עוד אלא שגם הוא שותף לרצון הזה, אבל בפועל אין לנו אלא כוהן גדול אחד וחלילה מלחלוק עליו.
(הרבי מליובאוויטש)
ריב לא להם
"ודתן ואבירם בני אליאב" (במדבר טז,א). דתן ואבירם הוזכרו בשמותיהם לגנאי יותר מכולם, מפני שנכנסו למחלוקת זו בלי שום סיבה. הלוא הם לא היו משבט לוי, ולא ניטלה מהם הכהונה, וגם לא ניטלה מהם העבודה, שהרי לא היו בכורים, שנאמר (במדבר כו,ט) "ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם", והם התערבו בריב לא להם.
(מנחה בלולה)
שטות ההתחכמות
"קורח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו?" (רש"י). מהי השטות? הווי אומר שהרצון להיות פיקח ולהתחכם בדרכי ה' יתברך, זאת הייתה השטות שלו.
(רבי מאיר מפרמישלן)
התנשאות לתועלת עצמית
"רב לכם בני לוי" (במדבר טז,ז). קורח ועדתו טענו שהתנשאותו של משה אינה לשם שמים ואין היא רוממות ההכרחית לצורך הנהגת העם, אלא זוהי גדולה וגאווה אישיות. על כך השיב להם משה: "רב לכם בני לוי", דרישתכם שלכם לגדלות ולשררה אינה לשם שמים, אלא לעצמכם, כדי להרבות את כבודכם.
(כתר שם טוב)
תקווה בשאול
"וירדו חיים שאולה" (במדבר טז,ל). גם אדם שחטא והידרדר עד לשאול תחתית, עדיין חי הוא, וכל עוד האדם חי, בכוחו לעשות תשובה על חטאיו.
(היום יום)
העם זקוק לכוהנים
"ואני הנה נתתי לך" (במדבר יח,ח). "לפי שבא קורח וערער כנגד אהרון על הכהונה, בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה" (רש"י). קורח טען ש"כל העדה כולם קדושים" ואינם זקוקים להשפעת הכוהנים והדרכתם. בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה, כדי להדגיש את תלותו של העם בכוהנים, עד כמה העם זקוק לכוהנים כדי להעלות את ענייני העם הגשמיים לקדושה.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
