חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כיפורים בגאולה
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1448 - כל המדורים ברצף
יום התחברות לאמת שבנו
יש חדש
הפטרת יונה ולקחיה
יום הכיפורים
ניקיון בשמחה
כיבוש הכעס
טלית ההצלה
כיפורים בגאולה
תפילה ממעמקי הטנק
הבדלה במוצאי הצום

על יום הכיפורים נאמר בתורה (ויקרא טז,לד) "חוקת עולם": "והייתה זאת לכם לחוקת עולם, לכפר על בני ישראל מכל חטאתם, אחת בשנה". חז"ל (ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד) למדו מהפסוק הזה שיום הכיפורים יישאר גם לעתיד לבוא: "כל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם. אמר רבי אלעזר: אף יום הכיפורים לא ייבטל לעולם, שנאמר והייתה זאת לכם לחוקת עולם".

המפרשים דנים בפירוש הדברים, מה הכוונה ב'ביטול' המועדים לעתיד לבוא ומה המיוחד בפורים וביום הכיפורים שיישארו תמידיים. הרדב"ז (שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תתכא) מסביר: "אלו המדרשים וכיוצא בהם מדברים לימות המשיח, שתרבה הטובה והשמחה והמנוחה והתענוג, עד שיהיו כל הימים שווים אצל בני-אדם כאילו נתבטלו המועדים, שאין הפרש בין חול למועד, ולא שתתבטל המצווה חס ושלום". לדבריו, הטעם הזה יביא לידי אובדן השמחה היתרה של המועדים, אבל לא יבטל את ייחודו של יום הכיפורים, "לפי שאין השמחה מבטלת עינוי. דאדרבה, כל מה שיהיה אדם בשמחה ותענוג, מרגיש בעינוי יותר".

שני השעירים

המהר"ל מפראג מסביר בדרכו שלו (תפארת ישראל פרק נג) את המיוחד ביום הכיפורים, ואת הקשר לתקופת הגאולה: "כי עניין אלו המועדים הם כמו התחייה, שאחר שהגיעו למיתה יחזרו לחיים כבראשונה. וכן יום כיפורים שהאדם אשר הוא חוטא ונגזר עליו המיתה – יחזור לו החיים... (וזה) אי-אפשר רק על-ידי עולם העליון".

עוד הוא מוסיף: "כי ביום הכיפורים מקריבים שני שעירים... היה נוטל הקב"ה עוונות ישראל ונותן אותם על עשיו, שנאמר: 'ונשא השעיר עליו את כל עוונותם', ואין שעיר אלא עשיו שנאמר 'הן עשיו אחי איש שעיר'. הרי מדרגת יום הכיפורים שהוא יתברך היה נותן עונש של יעקב על עשיו. וכן היא מדרגת פורים, מה שהיה רוצה המן, שהוא מזרע עשיו, לעשות למרדכי, שהוא מזרע יעקב, שהיה חפץ לאבדו נטל הקב"ה ונתן על זרע עשיו הוא המן, ונאבד... ולפיכך אמרו כי פורים ויום הכיפורים לא יעברו ולא יהיו בטלים, כי אלו שניים הם ביטול כוח עשיו שבא לעולם, ומאחר כי מדרגתם מעולם העליון אין ביטול להם אף לזמן התחייה".

תענית לעתיד

יום הכיפורים אכן יישאר לעתיד לבוא, אבל ייתכן שיציינו אותו בדרך של עונג דווקא. כך מבואר בתיקוני זוהר (תיקון כא נז,ב): "פורים אתקריאת על שם יום הכיפורים, דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מעינוי לעונג" [=פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי לעונג].

וכבר מצאנו פעם אחת שבה לא התענו ביום הכיפורים – בעת שמחת חנוכת בית ראשון (מועד קטן ט,א): "אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכיפורים, והיו דואגים... יצתה בת-קול ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא".

רבי צדוק מלובלין כותב ('פרי צדיק' חלק ה, מוצאי יום הכיפורים פרק ב) שאין הכוונה שלא יתענו, אלא שיתבטל רק העינוי של נעילת הסנדל: "באמת, למה אכלו ביום הכיפורים, וכי שכחו חס ושלום כל ישראל קדושת יום הכיפורים? אך באמת... נראה שלעתיד יתבטל עינוי נעילת הסנדל. ואז יהיה רק מצוות עינוי התענית מאכילה ושתייה... ואז סברו שכבר הגיע זמן התיקון ויהיה שלמה משיח, ולכן סברו שאין צריך תענית, וסברו שאין עוד מקום לתענית יום הכיפורים. אך אחר-כך הרגישו שעל כל פנים נצרך התענית, לכפר העבר".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)