קשר נצחי
"אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עָלֹה" (בראשית מו,ד). הקב"ה קשר את גורלו בגורלו של ישראל. בשעה שישראל עולים, אף הוא כביכול מתעלה, וכשישראל יורדים, נהפוך הוא חלילה.
(מדרש רבה)
הוצאה בכוח
אמר הקב"ה ליעקב: קשה עליך הירידה למצרים; אין אתה רוצה ללכת לגלות. אבל קשה מכך יהיה להוציאך משם אחר-כך. "ואנוכי אעלך גם עלה" – בכוח ממש אוציאך משם, שכן מרצונך לא תרצה לצאת.
(רבי יעקב מליסה)
לעלות ולהעלות
בשעה שיהודי זוכה ומתעלה, אל יראה את העלייה כדבר שניתן לו בעבורו בלבד, אלא יזכור את אחיו, להעלותם אף הם. "ואנוכי אעלך" למען "גם עלה" – שתעלה עמך את הזולת.
(קדושת לוי)
רגע קטון
כשיבוא המשיח ניווכח כי כל אריכות זמן הגלות אינה אלא תקופה קצרה ביותר. על זה אומר הנביא (ישעיה נד,ז) "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך". בעת הגאולה, כאשר יתגלו הרחמים הגדולים, נחוש כי כל הגלות הארוכה לא נמשכה אלא רגע קטן בלבד.
(ספר המאמרים ת"ש)
השכינה צמודה
לא רצה הקב"ה שיהיו בני ישראל שרויים בגלות רגע אחד בלי השכינה. לכן בירידה הקדים את ירידתו – "אנוכי ארד עמך", ובעלייה הקדים את עליית יעקב – תחילה "אעלך" ולאחר מכן "גם עלה", עליית השכינה.
(כלי יקר)
שתי עליות
בפסוק "אעלך גם עלה" יש רמז לשתי העליות שיהיו לישראל: האחת שהייתה ביציאת מצרים, והשנייה בגאולה העתידה במהרה בימינו.
(ספר המאמרים תש"ט)
לנצל את הגלות
כשיבוא המשיח נתגעגע לימי הגלות. נייסר את עצמנו בשאלה מדוע לא עסקנו בעבודת ה'. נחוש את הכאב הגדול של העדר עבודה. עכשיו, בימי הגלות, זה זמן העבודה של ההכנה לביאת המשיח.
(היום יום)
בכוח האחדות
הכלי לביאת המשיח הוא אחדות, ובפרט כאשר בני ישראל יתאחדו וידברו על משיח. על-ידי כך ימשיכו ברצון השם יתברך את הגאולה השלמה על-ידי משיח גואל צדק במהרה בימינו.
(ספר השיחות תרצ"ו) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
