מכת צפרדע הייתה השנייה מעשר המכות שהנחית הקב"ה על מצרים. מצרים כוסתה צפרדעים, ופרעה הזעיק את משה ואהרון והתחנן לפניהם שיעתירו אל ה' שיסיר את הצפרדעים והוא ישלח את עם ישראל.
כאן בולט הבדל בין מכת צפרדע לשאר המכות. בעוד המכות האחרות התבטלו לגמרי בתום פעולתן והוחלפו במכה אחרת, מכת צפרדע לא חלפה לגמרי. משה אומר לפרעה: "וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ, רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה". מדוע נשארו צפרדעים ביאור ולא סולקו לגמרי, כפי שהיה במכות האחרות?
יראה ובהלה
אין לראות בעשר המכות רצף אירועים נקודתיים, אלא מהלומה ממושכת העשויה שלבים-שלבים. בחירת המכות והסדר שלהן היו בכוונה תחילה, כדברי רש"י: "יש טעם בדבר... בכל מכה ומכה, למה זו ולמה זו. בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם, כסדר מלכות כשצרה על עיר. בתחילה מקלקל מעיינותיה, ואחר-כך תוקעין עליהן ומריעין בשופרות, ליָרְאָם ולבַהֲלָם, וכן הצפרדעים מקרקרים והומים".
מכת צפרדע נועדה אפוא להפיל בהלה ויראה על המצרים. בהלה היא תגובה מיָדית על אירוע המתרחש עכשיו, וזו הייתה תגובת המצרים לנוכח המוני הצפרדעים המציפות אותם בכל מקום. יראה היא ההשפעה ארוכת הטווח של גורם הפחד. הוא עצמו כבר חלף, אולם זיכרונו נשמר ומעורר יראה. וזו הייתה מטרת השארת הצפרדעים ביְאוֹר, כדי להזכיר למצרים את המכה ולגרום להם לחוש יראה מפניה.
שימור הפחד
ועדיין יש לשאול מה הצורך בשמירה על גורם הפחד מפני מכת צפרדע דווקא? הלוא מיד אחריה באה מכת כינים, ואחריה ערוב, ודבר ושחין. מדוע יש לשמר את מכת צפרדע דווקא?
הסיבה לכך נעוצה לא בצפרדעים עצמן, אלא ביְאוֹר שממנו יצאו. היְאוֹר היה אלילם של המצרים, כדברי רש"י: "נילוס עולה ומשקה את הארץ ומצרים עובדים לנילוס". פרעה סמך על הנילוס שיושיע אותו, ולכן לא פחד מאזהרותיו של משה ומכוחו של הקב"ה. כדי להכניע את פרעה היה צריך להוכיח לו שהנילוס אינו יֵשות בעלת כוח.
הנילוס שהכזיב
מכת צפרדע שיצאה מן היאור עצמו הייתה מכה מורלית עזה למצרים. היאור, שבו שמו את מבטחם, קם עליהם. כדי לשמר את הזעזוע הזה הותיר הקב"ה צפרדעים ביְאוֹר, כדי שהללו ישמשו מזכרת לאפסותו. פרעה, שהִרבה ללכת ליְאוֹר, הבחין בכל פעם בצפרדעים והתמלא יראה.
אמנם הבהלה שגרמו הצפרדעים פסקה, שכן הללו כבר לא היו בבתי המצרים, אך מראה הצפרדעים ביאור ערער את ביטחונם של המצרים באלילם וגרם להם לחוש יראה, שנוכחותה הייתה חשובה גם בשאר המכות.
(התוועדויות תשד"מ כרך ב, עמ' 824) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
