מדורים נוספים
	התקשרות גליון 1070- כל המדורים ברצף
	לנצל את ההצלחה למעלה מדרך הטבע
	האמונה בביאת המשיח בכל יום - מגביהה מעל הטבע
	השליחות לאילת
	פרשת בא
	הלכות ומנהגי חב"ד

מודע למיקומה הקשה של העיר אילת, מעודד הרבי כל העת את השלוחים במקום * מציע ללמוד מהשלוחים בארצות-הברית * מוסר עבור ראש העיר את השתתפותו בפיתוחה היהודי של העיר אילת * ובעזרה כספית לשליח - כדי לעודדו * במכתב לרגל חנוכת בית חב"ד מסביר הרבי את מטרתו של 'בית ליובאוויטש' * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

שליחות - רק בשמחה

שנים מספר לאחר הגעת שליח חב"ד לאילת, מוצאים אנו את הרבי מתבטא (ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמ' קפד) אודות החיים באילת:

קשיים מיוחדים בדבר: ריחוק המקום, מקורי פרנסה וכו' וכו'... בתנועה של מסירת-נפש...

הדברים נסובו בקשר לרעיון שהציע מישהו ל"הקמת קרית חב"ד באילת", ועל כך הגיב הרבי:

אי אפשר לייסד קריה שלימה על בלימה, שכל ההמשך שלה יהיה אך ורק בתנועה של מסירת-נפש משך כל הזמן.

ברם, כבר בתקופה הראשונה העלה הרבי על נס את הצלחת הפעילות שם, וב'יחידות' תשרי תשל"ז לאביו של הרה"ח ישראל צבי גליצנשטיין - הרב יצחק גליצנשטיין אמר: "הוא פועל דברים גדולים...". כמו כן תבע מהאב לומר לבן, שעליו להיות תמיד בשמחה (- "אינני מבין מדוע הוא תמיד נפול בעיני עצמו?!").

למחרת כאשר נכנסו י.צ.ג. ורעייתו, אמר (לו) הרבי:

השיטה שאתה עובד לפיה איננה נכונה, מכיוון שאתה מעמיס על עצמך דברים גדולים. והרי אתה לבדך בעיר, ואדם אחד אינו יכול לפעול יותר ממה שמסוגל אדם אחד. כסף גם אין לך, וממילא כשאתה לא מצליח לבצע כל מה שהנך רוצה לעשות הנך נופל בשברון ובנפילת-הרוח.

עליך ללמוד מהשלוחים שנוסעים כאן בארצות-הברית – מכיון שהוא שליח בודד אזי פועלים הם בהתאם לאפשרויות של שליח בודד, כסף גם אין להם ולכן פועלים הם לפי האפשרות הכספית. תפעל כמו שהם עושים, אזי תהיה תמיד בשמחה בלי כל מרירות –

[כאן חייך הרבי מאוד, ממש באופן מפליא, והוסיף:]

ועל אחת כמה וכמה בלי עצבות.

הרבי מקבל את מפתח העיר

כשלושה חודשים אחרי הגיעו לאילת, מסר לו ראש העיר באותם ימים את מפתח העיר כדי שימסרנו לרבי.

ר' י.צ.ג. זכה למסור את ה'מפתח' לרבי במהלך התוועדות י"א ניסן תשל"ו. הרבי פתח את הקופסא, הביט ב"מפתח", וכן קרא את מכתבו המצורף של ראש העיר. כשסיים, שאל:

האם ראש העיר כהן?

י.צ.ג.: כן.

הרבי: תאמר 'לחיים' עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה.

בהמשך לזה ב'יחידות' אסרו חג השבועות תשל"ו, נתן לו הרבי 100 לירות ישראליות ואמר:

אני נותן לך כאן 100 לירות למסור לראש העיר השתתפותי בבנין אילת.

[ובהמשך אמר:]

כוונתי ב"בנין אילת" לעשות דברים טובים עבור היהודים באילת.

[לפני כן אמר הרבי: "מכיוון ש"בנין אילת" יכול להתפרש כשימוש לצרכי בטחון, שהרי זו עיר גדולה – וגם יש שם גבול –  ומתגוררים שם (גם) ערבים, אך לא לכך כוונתי...", ובהמשך דבריו חזר ואמר: לא ביטחון, לא ערבים רק דברים טובים עבור יהודים באילת].

בסיום ה'יחידות' העניק הרבי לי.צ.ג. 200 לירות ואמר: תעשה בזה דברים טובים באילת (תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 31-30; מקדש מלך כרך ב' עמ' 417-416).

להרבות יהודים

נושא הגברת האוכלוסייה היהודית באילת העסיק את הרבי, ובב' אלול תש"מ (היכל מנחם כרך א' עמ' קפד) כתב בעניין זה לאיש ציבור מירושלים ("מר אלימלך שי' לנצנר מנהל המרכז לחנוך הדתי ירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן"):

בטח ידוע לכ'[=לכבודו] אשר האוכלוסי'[=ה] היהודית בכלל באילת הולכת ופוחתת זה משך כמה שנים (והאוכלוסייה הערבית - להיפך. והיא עתה כבר מהוה שליש ויותר). וזהו – למרות ערכה הבטחוני, והתכניות הרשמיות לביסוס אילת – (עיקרן?) להוסיף בבתי המלון לתיירים שני אלפים [=2000] חדרים!

בחודש כסלו תשל"ו ('מקדש מלך' כרך א' עמ' 124) הכניס הרב בנימין קליין אל הרבי, מודעות שפרסם הרב י.צ.ג. ברחבי אילת על אירועים שמקיים בעיר. הרבי ביקש מהרב קליין לעורר את י.צ.ג.:

בוודאי יודע ונוהג באופן שהוא סניף ממרכז צאגו"ח באה"ק.

לתשובה הוסיף הרב קליין מצדו וכתב:

תקוותי שהנך מבין הכוונה בזה, שכל מה שיוצא לאור צריך להיות נדפס סניף אילת.

השתתפות בעקבות הצלחה

כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק להקבלות – ולכן ע"י [על ידי] לייבוב שי' [=הרב ישראל (ז"ל) יו"ר צא"ח] –

כך כתב הרבי למזכירו הרב חודקוב לצד עמוד דיווחים שקיבל בשעתו, מראשית הפעילות החב"דית באילת בחורף תשל"ו (התקשרות גליון תתקעה עמ' 11).

בכ"ד טבת תשל"ו ('צעירי אגודת חב"ד', כפ"ח תשס"ה, עמ' 109) כותב הרב חודקוב לרב ישראל לייבוב:

"אפשר אשר הגיע כבר בנתיים לכת"ר הידיעה, אשר בהיות כאן ישראל צבי שי' גליצנשטיין ודווח על דבר פעולותיו באילת, הבטחנו לו אשר באופן יוצא מן הכלל, בשים לב לזה שאיננו דנים כלל כאן בדבר תקציבו של כל סניף מיוחד בארץ הקודש ת"ו – נשתדל הפעם לפני כת"ר אשר למשך שני החדשים (ובאם יצליח ויהיה צורך מיוחד – גם חודש שלישי) ייתן לו כת"ר שבע מאות וחמישים ל"י לחודש, ואשר הסכום הזה יקבל כת"ר מכאן. אבל כמובן ופשוט כל הענין צריך להסתדר אך ורק על ידי כת"ר.

"בטח ישתדל כת"ר לסדר הנ"ל ויודיענו מהנעשה בזה".

לימים (בחודש מנחם-אב תשמ"ה – 'מקדש מלך' כרך ג' עמ' קנא) כותב הרבי לי.צ.ג. שיקבל סיוע מ'מזכירות' הרבי זהה לסכום שמרכז צאגו"ח ייתן לו:

1) יודיעם שמכאן יתנו – כמה שיתנו לו מצעירי אגודת חב"ד דארץ הקודש, ויודיעני התוצאות.

2) לפלא שעד עתה – לא מקבל מהם השתתפות כדרוש.

אזכיר על הציון.

חנוכת בית חב"ד

בלקוטי שיחות (כרך כ' עמ' 636) נדפס מכתבו של הרבי לכל המשתתפים בחגיגת פתיחת בית חב"ד באילת:

לכל המשתתפים בחגיגת פתיחת בית חב׳׳ד באילת,

ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קיבלתי הידיעה על דבר אירוע חשוב זה המיועד ליום ג׳ דחנוכה. ואין צורך להאריך בגודל חשיבות הדבר אשר הימים עצמם – ימי החנוכה – מעוררים ומדגישים אותו.

שהרי ענין חנוכה קשור בחנוכת בית המקדש, שממנו אורה יוצאת לכל העולם, על ידי זה שכל יהודי לוקח מקדושת בית המקדש לתוך ביתו, לקיים מה שכתוב ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ – בתוך כל אחד ואחד מהם.

ומשחרב בית המקדש – והרי נחרבו רק העצים והאבנים – נשאר ה״מקדש מעט״ בבתי כנסיות ובתי מדרשות ובכל מקום שלומדים שם תורה, כולל כל פעולה טובה שתכליתה להפיץ נר מצוה ותורה אור.

וזוהי מטרת בית ליובאוויטש, אשר תפקידו הפצת אור התורה וקיום מצוותיה. ובפרט בין בני הנוער, ובאופן המודגש במצות נר חנוכה, דמוסיף והולך, ושיהיה אורו שופע גם בחוץ, להאיר דרכם של העוברים ושבים הנמצאים עדיין ״בחוץ״ ולקרבם לאביהם שבשמים.

ויהי רצון אשר כל המשתתפים בחגיגת בית חב"ד באילת יקיימו האמור גם בנוגע להשתתפותם ועזרתם – בגופם ובנשמתם ובממונם – לבית חב״ד וכל הפעולות הברוכות המתקיימות בו ויוצאות ממנו לכל הסביבה, באופן דמוסיף והולך ואור ומתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור ולימי חנוכה מאירים, מאירים גם בכל ימות השנה.

לתרגם התלהבות למעשה

המכתב הבא נכתב בסיומו של מבצע 'סודי' להחלפת מזוזות בבסיסי צה"ל, על ידי סניף צא"ח בראשות י.צ.ג. שפעל בכל האזור מעין גדי ועד אילת. רב צבאי שכתב על התרשמותו מהמבצע זכה לקבל את מענה הרבי במכתב הבא ('מקדש מלך' כרך א' עמ' 117-116):

ב"ה, כ"ט תמוז, ה'תשל"ז, ברוקלין נ.י.

לכבוד הרב שאול שי' אחרק, פתח תקוה

שלום וברכה!

בנועם נתקבל מכתבו מי"ד תמוז, ות"ח על הודעתו מרשמי ביקורם של שלוחינו מצעירי חב"ד בחטיבתו באילת, במסגרת מבצע "מזוזות ותפילין". ומהתלהבות שעוררו בקרב החיילים שיחיו, וכו'.

והתקוה שיצמח מזה עוד יותר מהמשוער. בפרט שהתורה ומצותי[ה] נמשלו לזריעה, והרי משל חכמינו ז"ל מדוייק בכל הפרטים, שבזריעה מגרעין אחד צומח כמה וכמה פעמים ככה. לכן התקוה שיהי' באופן כך גם אצל החיילים שיחיו וההתרשמות וההתלהבות שלהם יתורגמו במעשה, קיום המצוות בפועל, מוסיף והולך. ובודאי גם מצדו עושה בכיוון זה ובאופן האמור. וכיון שכת"ר רב צבאי, וכל מינוי בהשגחה פרטית, בודאי שניתנו לו הכוחות למלא תפקידו בשלמות.

ובנקודה מיוחדת דימים אלו, יהי רצון שכל אחד ואחד יוסיף בביטול הסיבה ד"מפני חטאינו" שעל ידי כך מבטלים המסובב ד"גלינו מארצנו", ובקרוב ממש ייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים.

בכבוד ובברכה

שליח חב"ד במשרה מלאה

אנשי ציבור רבים באו בקשר עם הרבי בעקבות השתדלותו של הרב גליצנשטיין. לאחד מהם, אשר שימש בין השאר בתפקיד יושב-ראש אחראי על משמר-האזרחי באילת (הלה אף ביקר אצל הרבי וזכה לקירובים ב'יחידות' ובהתוועדות), כתב הרבי ('מקדש מלך' כרך א' עמ' 72):

ב"ה, כ"ט תמוז ה'תשל"ז, ברוקלין נ.י.

לכבוד מר מנחם שי' הופן, אילת

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ' תמוז, אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר למילוי משאלות לבבו לטובה, כולל שהשאלה שכתב אודותה תמצא פתרונה המתאים. ויהי רצון כשם שכתב בזה יבשר טוב.

כבקשתו, נמסר המענה גם על ידי הטלפון.

בודאי למותר להעיר עוד-הפעם שהצנורות והכלים לקבלת ברכות ה' הם התורה ומצותי'[ה], והרי בכל עניני טוב וקדושה ככל שיהי' המצב טוב ומניח את הדעת, תמיד יש מקום להוספה, וכל המוסיף מוסיפין לו.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור

הנה להלן דוגמאות מתוך עשרות הוראות וברכות ששיגר הרבי לרב גליצנשטיין במהלך שליחותו:

כפשוט – להיות שליח חב"ד משרה מלאה והלואי שיספיק וביחד עם זה סגן מנהל בבית הספר ממלכתי דתי ימין הרצוג אי אפשר, וכיון שעוד-הפעם שואל – יבחור באחד מאלה.

כך כתב הרבי בקיץ תשמ"ה ('מקדש מלך' כרך ג' עמ' קנב).

בחודש סיון תשמ"א הוצע לרב י.צ.ג. להיות ראש צוות ז"ח [=זיהוי חללים]. הרבי שלל זאת, וכתב (התקשרות גליון קכ עמ' 12):

לא – אחריות גדולה מדאי.

ובעניין ניהול כולל, כתב לו הרבי בכסלו תשל"ו:

כולל – שייך לרבני העיר שי' ולא לצאגו"ח, וכמו שהוא בכמה-מקומות.

בקיץ תשמ"ה יזם הרב גליצנשטיין את הוצאת ספר השליחות, אשר לבסוף נדפס בשנת תשמ"ז (הוצאת קה"ת, י"א ניסן, בן 631 עמודים).