חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:08 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מקדש בלב
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1490 - כל המדורים ברצף
הזיכרון ההיסטורי כבסיס לתקווה
יש חדש
'המאמר המוסגר' שבתוכחת משה
תשעה באב
בהיסח הדעת
שמחה בגאולה
נפש תחת נפש
מקדש בלב
הדגם הראשון, השני והשלישי
תשעה באב נדחה

החיים היהודיים כיום אינם שלמים, כי חסר לנו דבר מרכזי בקשר שבין יהודי לקב"ה – בית המקדש. לכן אנו מייחלים לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי, כדי שנחזור לחיים יהודיים מלאים, שבמרכזם עבודת המקדש.

באחת משיחותיו אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תרצ"ו, עמ' 297): "כשאמר הקב"ה לבני ישראל 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', נבנה אצל כל יהודי שהיה שם – וכן אצל כל יהודי שעתיד להיוולד עד ביאת המשיח – 'בית מקדש' קטן בלב. כאשר יהודי היה נכנס לבית המקדש, היה משתקף ומתגלה אותו בית קדוש וגדול בתוך בית המקדש הקטן שלו".

רבנו הזקן מבאר (תורה אור בראשית מג,ג) את ההבדל בין המשכן ובין בית המקדש: המשכן עשוי מדומם, צומח וחי – המכסה היה עשוי מיריעות ומעורות אילים ותחשים (חי), הקירות הוכנו מארזים (צומח), והקרקע לקוחה כמובן מעפר (דומם). לעומתו, בית המקדש נבנה מאבנים ומעפר, היינו מן הדומם בלבד. שכן המשכן היה דירת עראי, ולכן היה בנוי כפי סדר ההשתלשלות בזמן הזה – למטה הדומם, מעליו הצומח, ומעליו החי; ואילו בית המקדש היה דירת קבע, היינו שהוא מעין העולם הבא, שאז יתעלה הדומם למעלה ממדרגת הצומח והחי.

ראייה ממש

כ"ק אדמו"ר הרש"ב מבאר (ספר המאמרים תרמ"ג, עמ' קג) כי בבית המקדש התחברו שני הפכים – מקום ולמעלה מן המקום, כמאמר רז"ל (יומא כא,א) "מקום הארון אינו מן המידה" (שכן קודש הקודשים היה עשרים אמה על עשרים אמה, והארון היה אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו, ועמד באמצע קודש הקודשים, ובכל-זאת, מכל צד נמדדו עשר אמות בינו ובין הכותל). נס מופלא זה אירע בבית המקדש דווקא, מפני שהאיר בו מעין הגילוי שלעתיד, שאז יהיה המקום למעלה מגדר מקום, שכן הגשמיות תיראה כפי שהיא באמת, שכל מציאותה נובעת מן האור האלוקי.

עוד הוא אומר (המשך תער"ב כרך ב, עמ' תתקלה) כי בבית המקדש הייתה הכרה והרגשה באלוקות בבחינת ראייה ממש – "כדרך שבא לֵיראות כך בא לִראות" (חגיגה ב,א). לכן היה המקדש כעולם אחר ממש. מי שנכנס לתוכו תפס והרגיש אלוקות 'בדרך פשיטות', לא 'בדרך התחדשות', ולא הייתה בו הרגשת עצמו כלל.

הרבי מליובאוויטש מבאר (קונטרס שבת נחמו תש"נ) כי על מקום המקדש נאמר (בראשית כח,יז) "מה נורא המקום הזה", ותרגם אונקלוס: "לית דין [=אין זה] אתר הדיוט". פירוש הדברים: העולם נקרא 'אתר הדיוט', משום שנברא בעשרה מאמרות, שנקראים 'מילין דהדיוטא'; אך מקום המקדש אינו 'אתר הדיוט', שכן בכל עשרת המאמרות נאמר "ויאמר אלקים", ואילו במקום המקדש היה גילוי שם הוי', ככתוב – "אכן יש הוי' במקום הזה" (שם כח,טז).

האמת השלמה

בית המקדש השלישי יתאפיין בקיומו הנצחי. הזוהר (חלק ג, רכא,א) אומר על הפסוק (תהילים קכז,א) "אם ה' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו וגו'" – שהבית הראשון והשני היו "בניינא דבר-נש דלית ביה קיומא כלל" (=בניין מעשה אדם, שאין בו קיום כלל), ואילו הבית השלישי יהיה "בניינא דקוב"ה" (=בניינו של הקב"ה) ויתקיים לעד.

הבית השלישי מייצג אמת שלמה, ולכן היא תקרין גם על אומות העולם. הגמרא (יומא כא,ב) קושרת את הדברים עם הפסוק בישעיה (ב,ג): "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב". הדגש הוא על "בית אלוקי יעקב", שמציין את האמת השלמה, וזו מגיעה גם אל אומות העולם.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)