של מי הארץ
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה, אשר תביא מארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים כו,ב). עניינה של מצוות הביכורים להוציא ממחשבתך שהאדמה היא "ארצך", ולהביאך לידי הכרה אשר "ה' אלוקיך נותן לך".
(העקדה)
קשר הדדי
בפרשת הביכורים מוזכר שם ה' י"ג פעמים, כנגד י"ג מידות הרחמים; ובפרשת י"ג מידות הרחמים, שבה נאמר "ויעבור ה' על פניו ויקרא" (שמות לד), הוזהרנו על "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך".
(משך חכמה)
חסימת התאווה
"אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, כורך אותה בגמי לסימן ואומר: הרי זו ביכורים" (ביכורים ג). אדם היורד לתוך שדהו, ונפשו חומדת לאכול את התאנה שביכרה, כורך מעליה גמי – יחסום את תאוותו ויסגור בעדה.
(רבי אלימלך מליז'נסק)
פרי של הקב"ה
"יורד לתוך שדהו" – הקב"ה נכנס לכרם עם ישראל, "ורואה תאנה שביכרה" – ילד או ילדה שנכנסים לגיל מצוות, "אומר: הרי זו ביכורים" – הוא מצווה ורוצה שיחנכו ילד זה לתורה ולמצוות, שיביאוהו ל'בית המקדש'.
(הרבי מליובאוויטש)
שנאת ישראל נצחית
"ארמי עובד אבי" (דברים כו,ה). לא "עבד", בלשון עבר, אלא "עובד", בלשון הווה. כי שנאת ישראל לא פסקה מאז ועד היום – הארמי ממשיך בשנאתו ובאיבתו בכל דור ודור.
(רבי חיים מצאנז)
חסד בעוצמה של גבורה
"השקיפה ממעון קודשך... וברך את עמך את ישראל" (דברים כו,טו). אומרים חז"ל (ירושלמי מעשר שני): "כמה גדול כוחן של עושי מצווה, שכל השקפה שבתורה ארורה, וזה בלשון ברכה". קללה שנהפכת לברכה גדולה מברכה סתם. כאשר הקללה נהפכת לחסד, נמשך החסד בדרך של גבורה, בהתגברות ובחוזק.
(אור התורה)
כוחה של מצווה
"כמה גדול כוחן של עושי מצווה, שכל השקפה שבתורה ארורה וזה בלשון ברכה. אמר רבי יוסי בר-חנינא: ולא עוד אלא שכתוב היום הזה" (ירושלמי מעשר שני). רבי יוסי בר-חנינא מוסיף על דברי תנא קמא, שאין הדבר במצוות ביכורים בלבד, אלא כך הוא בכל זמן ובכל מקום. קיום המצוות הופך את הקללה לברכה.
(ספר המאמרים ת"ש)
לא לבטל, לקדש
פירות ביכורים לא הוקרבו על המזבח אלא ניתנו לכוהן לאכילה. ללמדנו שתפקיד האדם אינו לבטל את הגשמיות, אלא להחדיר לתוכה קדושה כמות שהיא בגשמיותה.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
