מה היו הטעמים לבחירת 'מבצע תפילין' בראש המבצעים? * חשיבות ה"קול קורא" של גדולי ישראל התומך ב"מבצע תפילין" אל מול הטוענים נגדו * על קדושתן של 'אותיות מרובעות', כתב הדפוס... * ומדוע טענת מי שהתנגדו להתעסקות בקירוב יהודים אינה אמת גם על פי ספרי מוסר?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
למה "מבצע תפילין"?
בשיחת שבת בראשית תשכ"ח (תורת מנחם כרך נא עמ' 223-224) – ביאר הרבי כמה טעמים מדוע נבחרה מצות תפילין דווקא (מכל התרי"ג מצוות) לעורר את אחינו בני ישראל ("מבצע תפילין"):
א) זמנה של המלחמה בסמיכות לזמן מתן תורה – והימים נזכרים ונעשים כו'. ואמרו רז"ל (מדרש תהלים בתחלתו) "קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה".
ב) בזמן מתן תורה נצטוו בכל המצוות, ועל תפילין אמרו "הוקשה כל התורה כולה (המצוות שבתורה) לתפילין", ומזה מובן שבתור הכנה למתן תורה – נדרש שיהיה "תמים תהיה עם ה' אלקיך" שנעשה על ידי קיום כל המצוות, ולכן יש מעלה מיוחדת במצות תפילין שהוקשו לה כל המצוות שבתורה.
ההוספה בטעם הב' על הא' הוא, שלא רק כאילו אתם יגעים כו' אלא שבמצות תפילין יש קבלת-עול על כל התורה והמצוות.
ונראה להצביע שביאור ומקור הדברים – שם הדברים אף חדים וברורים יותר – באגרת התשובה לרבינו יונה אות ג:
"והמקיים מצות תפילין סופו לקיים כל התורה לפי שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים במצוה זו, ומתוך כך תבוא בלבו יראת שמים לבלתי יחטא .. ".
אגב, גם באגרת התשובה לרבינו יונה שם הגירסא: "קרקפתא דלא מנחנא תפלין מעולם" (נוסף על מה שציינתי כבר לשערי תשובה שער ג אות יא).
חשיבות ה'קול קורא'
כאשר נשמעו הטענות על "מבצע תפילין" וכנגדם הגן עליו הרבי, ציין בדבריו את ה"קול קורא" של האדמורי"ם וגדולי-התורה שקראו להצטרף ל'מבצע תפילין', והתבטא (ש"פ וישלח תשכ"ח – תורת מנחם כרך נא עמ' 290):
יראו את המודעה אודות ההתעוררות בנוגע להנחת תפילין עם יהודים, שעליה חתומים ראשי הרבנים וראשי-ישיבות של תנועת המוסר, וכן מועצת גדולי התורה וכו'...
בקשר לכך, יש לציין לדברי רבינו יונה ב'שערי תשובה' (שער ג אות עא) אודות דברי חז"ל על חסרונם של הפורשים מן הציבור (ראש השנה יז,א):
"בהתאסף ראשי עם וקהילות-הקודש לעבוד את ה' יתברך, ומסכימים הסכמות להעמיד להם מצוות, הם הם מקדשים את השם יתגדל ויתקדש, והפורש מהם הרי זה מקטרג על הסכמת עבודת ה' ומראה את עצמו כי לא יחפוץ לבוא בסודם ולהיכתב בכתבם והוא מחלל את העבודה כו'".
אותיות קדושות
בשנת תשמ"ט התייחס הרבי לאותיות מרובעות הדומות לכתב אשורי, כי "אף שאינם כתב אשורי ממש", ייתכן שבגלל דמיונם נמנעו גדולי ישראל בדורות שלפנינו (כהרמב"ם וכיוצא-בזה) לכתוב מרובע. ואכן בגליון מהרש"א ליו"ד רפד הובאו דברים שכתב בספר 'בית הלל': " .. ואם-כן לא יפה מה שרושמים הסוחרים לפני פתחי חנויותיהם מיני סחורה שיש להם למכור, באותיות מרובעות".
וראה בהרחבה בפענוחים ובמקורות שצויינו ב'שולחן מנחם' (כרך ה' עמ' ריג-רטו). וכן מה שציינתי במדור זה בגליון תתקסב.
ויש להוסיף לכך את דבריו של ה'בית יוסף' (יורה דעה סרל"ז סעיף וא"ו ד"ה והנשבע) שכתב:
והרא"ש בפרק ד' נדרים (סימן ב) כתב בשם רבינו האי, שמי שנטל ספר תפלות וסליחות ושאר כתבי-הקדש, ונשבע שבועה באותו ספר, הרי היא כשבועת ספר תורה .. ולא עוד, אלא שכיון שכתוב בתוכן אותיות שבאל"ף בי"ת מצטרפין אותיות שלו לכמה שמות, והן גופן של תורה .. ולפי-זה אפילו הנוטל אל"ף בי"ת בידו ונשבע בה, הרי זה שבועה ..".
קירוב יהודים "רחוקים"
בכמה הזדמנויות התייחס הרבי לטענת אלו השוללים קירוב יהודים לתורה בטענה הבאה (תורת מנחם כרך נא עמ' 205 – משיחת ש"פ בראשית תשכ"ח):
ישנם הטוענים שאסור להתעסק עם יהודים שיצאו חוץ מגבול ישראל וממילא אינם נכללים בציווי "ואהבת לרעך כמוך". ובכן . . ממה-נפשך אם אכן אסור להתעסק עם יהודים כאלו – עליך להימנע לבוא עמהם בשום מגע ומשא, גם לא בעניני מסחר ..
באופן דומה נאמר גם בשיחת ש"פ מטות-מסעי תשל"ו (שיחות-קודש תשל"ו כרך ב' עמ' 508):
אם אסור לעמוד בד' אמותיו . . מדוע כשהדברים נוגעים לענייני מסחר עומד הוא עמו בד' אמות וסוחר עמו ואף טורח לטפוח על שכמו ואומר לו תודה ו"יישר-כוח" על שסייע לפרנסתו...
לכן ממשיך הרבי וקובע בשיחת ש"פ בראשית שם (עמ' 207):
והיתמות גדולה כל-כך שיש צורך לעזור ליהודים שהם לא בגדר אפיקורסים ומינים אלא במעמד ומצב של "תינוק שנשבה לבין הנכרים" שיש לו דין של אנוס (שבת סח,ב) הרי בוודאי שצריך לעזור ולסייע להם...
תמיהתו של הרבי תובן יותר בהקדים דברי רבינו יונה בשערי תשובה השער השלישי אות נא: ואסור להתחבר אל הרשע בעסקי העולם, שנאמר בהתחברך [עם אחזיהו] פרץ ה' את מעשיך.
ובד בבד ממשיך:
"ואפילו לדבר מצוה אסור להתחבר לרשע ..".
וזהו שהתבטא הרבי דממה-נפשך: אם אכן מדובר ברשעים איך עושים עמם עסקים?!
אולם הרבי עצמו סבור בוודאות שאין יהודים אלה בכלל זה [אלא בגדר "תינוק שנשבה לבין הנכרים"], ולכן בוודאי שאין מניעה אלא אדרבה, נדרשת השתדלות גדולה לצאת ולהשפיע עליהם לקרבם כו'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
