לך לעצמך
"לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב,א). "לך לך" – מי שהולך לארץ ישראל אל עצמו הוא הולך, אל עצם עצמו.
(עוללות אפרים)
יצא מיד
"וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'" (בראשית יב,ד). אברהם לא נזקק ליישוב דעת, לא ביקש עצה מאיש ולא דחה את החלטתו אף ביום אחד. מיד כשאמר לו הקב"ה "לך לך", קם ויצא בלי שהיות לארץ ישראל.
(שפתי כהן)
נחת בארץ
"וייבן שם מזבח" (בראשית יב,ז). מפרש רש"י: "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל". "בשורת הזרע" אינה בשורה שלמה אלא אם כן יש עמה גם "בשורת הארץ". אם רצוננו לראות נחת אמיתית מילדינו, הדבר קשור גם עם ארץ ישראל.
(אמרי חן)
כמו המילה
גדולה מצוות יישוב ארץ ישראל שניתנה מיד, כמצוות המילה, ליהודי הראשון, אברהם אבינו, לו ולזרעו אחריו.
(רבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה)
הנאה גשמית
על "לך לך" מפרש רש"י: "להנאתך ולטובתך". שונה היא המצווה של יישוב ארץ ישראל מכל המצוות. במצווה זו צריכים להרגיש את הטובה וההנאה הגשמית שמשיגים ממנה, ולדעת שהארץ היא ארץ מעולה יותר משאר הארצות גם בחומריותה ובגשמיותה.
(הרב יעקב-משה חרל"פ)
עלייה בכל התנאים
לארץ ישראל צריך לעלות לא רק מתוך הרחבה, אלא גם מתוך דחקות וצער. כמו שאמר הקב"ה לאברהם אבינו: "לך לך" – הליכה ממש, ברגל, בטלטול דרכים.
(רבי נחמן מברסלב)
כבוד הארץ
פעם אחת בא לליובאוויטש חסיד מירושלים. יצא ה'צמח צדק' לקבל את פניו בבגדי שבת, באומרו: צריכים לכבד אותו מפני כבודה של ארץ ישראל.
(לקוטי תורה)
הצטיידות ב'ויזה'
הנוסע לארץ ישראל צריך להצטייד ב'ויזה' גם מאת המלך שארץ ישראל נקראת פלטרין שלו. את ה'ויזה' מקבלים על-ידי הוספה בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
