שאלה: אבל שבא למניין אחרי שכבר התחילו 'הודו', האם הוא רשאי לומר שם את קדיש דרבנן שאומרים קודם 'הודו'?
תשובה: קדיש זה הוא מתיקוני התפילה, ואם כבר אמרו אותו, אין מקום שהאבל יאמרנו שוב. אך אם הקדיש לא נאמר, כגון שלא היה מניין כשהתחילו 'הודו', ועדיין עומדים קודם 'ברוך שאמר', צריך לומר משנת "ר' חנניה בן עקשיא" וכדומה, כדי לומר אחריה קדיש דרבנן. אם המניין התאסף רק אחרי 'ברוך שאמר' יכול רק אבל לומר את הקדיש (ולא אדם אחר).
שאלה: האם האבל חייב לעלות למפטיר?
תשובה: הרמ"א פסק שהתפילה לפני העמוד חשובה יותר מאמירת הקדיש. לכן הורו אדמו"רי חב"ד להתחלק לכמה מניינים כדי לאפשר לכל אחד ואחד מהאבלים להיות ש"ץ.
באשר לעליית מפטיר לא ניתנה הוראה דומה, ואף שהדבר רצוי, הרי אם יש קושי, יש לקבל עלייה אחרת. כך גם באשר לקריאה בתורה, שהמנהג המקורי היה שהאבל יקרא הכול, ולמעשה הייתה ההוראה לקרוא רק בקריאות ימי שני, חמישי ומנחת שבת. כל זה, כמובן, בתנאי שהאבל יודע לקרוא בתורה כראוי.
אדמו"ר הזקן פסק: "חובה היא על הכול לשמוע ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורה", ולכן אין להעלות למפטיר אלא מי שיודע לקרוא היטב את ההפטרה (ואף אין לסמוך על כך שהקורא בתורה יקרא בעבורו). מכאן שאם אין האבל יודע לקרוא את ההפטרה היטב – יעלה לעלייה אחרת, ובזה יקיים הן את ההלכה הן את כבוד הנפטר.
מקורות: רמ"א יו"ד סו"ס שעו. שו"ע אדה"ז סי' רפד ס"ט וסי"א. כף החיים סי' נ ס"ק ו. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 6. 77. שלחן מנחם ח"ג עמ' ב וח"ה (יו"ד) עמ' שה. 'תורת מנחם – מנחם ציון' ח"ב עמ' 481 (וראה 'התקשרות' גיליונות תקצ-תקצא לעניין אמירת קדיש בתוך פסד"ז). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
