חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סודו של הפך החתום
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1510 - כל המדורים ברצף
המאבק הקיומי אז והיום
חדש על המדף
סודו של הפך החתום
חנוכה
שפע לכל השנה
המדליק מתעלה
פתק בשלג
שמונה נסיכים
נר שני, שני גפרורים
הדלקה בערב שבת ובמוצ"ש

"מאי חנוכה?" – שואלת הגמרא. והלוא הכול יודעים מהו חנוכה. אלא שכוונת הגמרא לעורר דיון במהותו הפנימית של נס חנוכה: מהי מהותו של חנוכה בעבורנו?

אומרת הגמרא: "בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כוהן גדול". פך הוא כלי חרס. את החרס מייצרים מעפר, המייצג שפלות והתבטלות – "ונפשי כעפר לכול תהיה". השלב הראשון ביצירת כלי חרס הוא לקיחת העפר, וגם בעבודת ה' נדרש האדם תחילה להתבטל לקב"ה.

שילוב עפר ואש

השלב השני ביצירת הכלי הוא שרֵפתו בכבשן לוהט. האש מייצגת אהבה עזה לקב"ה, הבוערת בלב האדם. שתי תכונות אלה, התבטלות ואהבה, מנוגדות במהותן. אדם שחש עצמו שפל כעפר אינו יכול להרשות לעצמו לפתח רגשות אהבה עזים. אין הוא מציאות נבדלת מהקב"ה, אלא בטל אליו לגמרי. ולאידך גיסא, אדם אוהב אינו בטל לגמרי.

אך יצירתו של כלי החרס מורכבת משני השלבים, לאמור: אדם המבקש לעבוד את ה' צריך לשלב בין שתי המגמות האלה, בבחינת 'רָצוֹא וָשׁוֹב': הנפש בוערת באהבה לקב"ה ומבקשת לדבוק בו לגמרי ('רצוא'), אולם מיד חש האדם התבטלות ומציית לשליחותו לפעול כאן בעולם ('שוב').

התבטלות ותקיפות

כלי חרס שונה מכלים אחרים, בכך שאין הוא נטמא במגע חיצוני בדופנותיו. הוא נטמא רק אם הטומאה נכנסה לתוך חלל הכלי. כך אדם שהוא בבחינת 'כלי חרס' מחוסן מטומאה מגבו; הרע אינו יכול לדבוק בו בדרכים חיצוניות. הלוא אין הוא מחשיב דבר מלבד הקב"ה.

אולם גם הוא עלול להיטמא כשהטומאה נמצאת בחללו. כשמדובר ברע חמור, המפעפע בתוך האדם, דווקא האדם הבטל עלול להיטמא, שכן מרוב התבטלות אין לו התקיפות הדרושה להשיב מלחמה כנגד הרע. אלא שגם במקרה כזה יש תקנה – "שבירתן זוהי תקנתן". כאשר אדם ש'נטמא' עובד את ה' מתוך שיברון לב, בבחינת "זבחי אלוקים רוח נשברה", הוא נטהר.

הכוהן הגדול שבנפש

המצב המושלם הוא מניעת כניסת הטומאה לתוך הכלי, וזה נעשה על-ידי סגירתו בחותמו של הכוהן הגדול. ייחודיותו של הכוהן הגדול הייתה בכניסתו ביום הכיפורים לקודש הקודשים – "לִפְנַי וְלִפְנִים".

ה'פנים' בחיי היהודי הוא הכוחות שבעומק נפשו. ישנה הזירה החיצונית של חייו, שבה מתנהלים חייו הגשמיים; יש הפנימיות – הכוחות הנפשיים שבהם הוא עובד את ה'; וישנה הפנימיות שבפנימיות, קודש הקודשים שבנפש היהודי, כוח מסירות הנפש, שאין נעלית ממנה. הכוח הזה בא מהכוהן הגדול. כשהאדם הוא "כלי חתום בחותמו של הכוהן הגדול" אין הטומאה יכולה להתקרב אליו כלל. זה עניינו של חנוכה – שכוח מסירות הנפש פרץ החוצה וחדר לכל רובדי הנפש.

(רשימות, חוברת קכה, עמ' 115)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)