חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ד בחשון התש"פ, 22/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יששכר
מן המעיין


מאת: הרב אליעזר ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1512 - כל המדורים ברצף
החיים אינם קרקס
יש חדש
קנאת אחים במהדורה חוזרת?
יששכר
מקווה וביזיונות
היום ולא מחר
המנהל המסתורי
הכוח להיגאל
טיפול בנוער על יאכטה
ברכת כוהנים מפי החזן

טעם השכר

"יששכר חמור גרם" (בראשית מט,ד). "יששכר" – יש שכר. השכר על המעשים הטובים בעולם הזה נובע מ"חמור גרם" – מחומריותו של האדם, המושכת אותו אל הרע. כאשר האדם מתגבר על החומר ועושה את הטוב, מגיע לו שכר.

(אלשיך)

זיכוך החומר

'יששכר' – יש שכר רב. 'חמור' – חומריות הגוף והעולם. "יששכר חמור גרם" – ההתעסקות בבירור וזיכוך החומר גורמת ומביאה לאדם שכר רב.

(הבעש"ט)

החמור גרם

"יששכר חמור גרם". הכוונה היא שהחמור גָרַם להולדתו. כאשר שמעה לאה את קול נעירת חמורו של יעקב, עם שובו עליו בערב, יצאה לקראתו והביאתו לאוהלה.

(בעל הטורים)

חמור בקדושה

"יששכר חמור גרם... ויט שכמו לסבול" (בראשית מט,ד-טו). כשם שבנפש הבהמית יש בחינה הנקראת 'חמור', כך יש בחינת 'חמור' בקדושה. בסטרא אחרא ה'חמור' מסמל את הקרירות, כמאמר: "חמרא בתקופת תמוז קרירא ליה", ואילו על ה'חמור' דקדושה נאמר "ויט שכמו לסבול", ביטוי ליגיעה בתורה, הן בלומדו בעצמו הן ביגיעתו ללמד ברבים.

(ספר המאמרים תרפ"ט)

על-ידי הענווה

נאמר בספרים ש'חמור' ראשי תיבות: חכם מופלג ורב רבן. החמור, המוכן תמיד לשאת משא כבד ואינו מתנגד לזה כלל, מסמל את שיא השפלות וההכנעה. כשהאדם קונה בנפשו את מידת הענווה והביטול, הוא זוכה להצלחה מופלגה בלימוד התורה, כמאמר "ונפשי כעפר לכול תהיה" – ועל-ידי זה "פתח ליבי בתורתך".

(רבי לוי-יצחק שניאורסון)

לראות ולשתוק

אדם שרוצה לחיות חיי מנוחה ושלווה עליו לנהוג סבלנות רבה. הוא נדרש לכוף את גבו ולהתעלם ממעשי עוול רבים. עליו לראות מעשים שליליים ולשתוק.

(רבי בונם מפשיסחה)

מנוחה בעולם הבא

כדאי לסבול את עול התורה בעולם הזה כדי למצוא מנוחה ונעימות בעולם שכולו טוב. הסוחר החכם אינו מדקדק בנוחותו בהימצאו בדרך. אדרבה, הוא משתדל לקמץ בהוצאותיו כדי שיוכל לקנות יותר סחורה ולהרוויח יותר בשובו לביתו.

(חפץ חיים)

עצה לסכנה

"וירא מנוחה כי טוב... ויט שכמו לסבול" (בראשית מט,טו). יששכר ראה שמנוחה היא אמנם דבר טוב, אך יש בה גם סכנה שמתוך כך עלול האדם לבוא לבחינת "וישמן ישורון ויבעט". כתרופה לסכנה זו קיבל עליו עול תורה. החלטה נחושה לקבוע עיתים לתורה מדי יום ביומו היא התרופה לסכנה שבמנוחה.

(לקוטי דיבורים)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)