חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:08 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מה לומדים מטקס חניכה צרפתי
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1520 - כל המדורים ברצף
חוקי התנועה שנכתבו בדם
יש חדש
מה לומדים מטקס חניכה צרפתי
כתית למאור
טובה אמיתית
ביקורת לאן
החוב שולם
יקומו לתחייה וידריכו
הכוהן שמלמד על המקדש
שמחת 'פורים קטן'

בפרשתנו מופיע פירוש יוצא דופן של רש"י, שבו הוא מתאר טקס ייחודי שהיה נהוג בימיו בצרפת: "כשממנין אדם על פקידת דבר, נותן השליט בידו בית-יד של עור, שקורין גנ"ט בלע"ז [=כפפה], ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ריוישטי"ר בלע"ז, והוא מילוי ידיים".

רש"י בא להסביר כאן את משמעות הציווי של הקב"ה למשה בדבר הכשרת אהרון ובניו הכוהנים לעבודת המשכן: "וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם... וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם". מה זה "וּמִלֵּאתָ את ידם"? מסביר רש"י: "כל מילוי ידיים לשון חינוך. כשהוא נכנס לדָבָר, להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה, הוא מילוי". בהמשך לכך מביא רש"י את תיאור הטקס שבו השליט מלביש כפפה על ידו של מקבל התפקיד.

מנהג לא-יהודי

אפשר להבין מדוע רש"י מבקש לפרש את המילים האלה בפירוט רב כל-כך, שהרי לא מצאנו בפסוקים שום פעולה שעניינה "וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם". ובכל-זאת פירושו מעורר תמיהה: מה הקשר בין טקס חניכה צרפתי, שבו השליט נותן כפפה לחניך, לחנוכת הכוהנים לעבודת המשכן?

יתרה מזו: לאורך כל ההיסטוריה היהודית לא מצאנו מנהג זה של מסירת כפפה בשעת המינוי – לא בזמנו של משה, לא בזמן בית המקדש ולא אחר-כך. זה נוהג צרפתי, שהיה מקובל בתקופה מאוחרת בהרבה, ומדוע רש"י מביאו כהסבר למילים "וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם"?

ביטוי של הסמכה

אלא שרש"י כמובן לא התכוון לומר שמשה רבנו חנך את אהרון ובניו על-ידי הלבשת כפפה על ידם. כוונתו של רש"י לומר ש"וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם" הוא ביטוי של חניכת אדם לתפקיד בעל חשיבות – "על פקידת דבר... להיות מוחזק בו". המחשה לכך הוא מביא מהמנהג שהיה מקובל בזמנו, בצרפת, לחנוך אדם לתפקיד בעל חשיבות גבוהה על-ידי לבישת כפפה, המבטאת אחיזה בכל היד.

בהמשך מביא רש"י: "קורין לאותו מסירה ריוישטי"ר" [=הסמכה]. דרך הלבישה של הכפפה משמעותה אחיזה של האדם בבגד. זה ביטוי של אחיזתו בתפקיד החדש. בעניינם של אהרון ובניו לא הייתה לבישת כפפה, אלא הדבר נעשה בהלבשת אהרן ובניו המתוארת קודם לכן. ההלבשה דומה לענידת הכפפה, ושתיהן ביטוי סמלי של הסמכה.

ללמוד מהכול

יש אִמרה מפורסמת של הבעל-שם-טוב, שיהודי נדרש ללמוד הוראה בעבודת הבורא מכל דבר שהוא רואה או שומע. ולכאורה מה הקשר בין אירועים או מראות חולין, הקשורים בלא-יהודים, לעבודת ה'?

הנה לנו לימוד נפלא מרש"י. הוא ראה כיצד מתנהל טקס חניכה של הגויים בצרפת, ומיד הבין כיצד הדבר יכול לשמש אותו בביאור דברי התורה. מכאן הוראה לכל מורה: עליו ללמד את תלמידיו, שכל דבר שהם רואים או שומעים הוא 'לימוד', כדברי הגמרא, "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה".

(שיחות קודש תשל"ט, כרך ב, עמ' 228)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)