חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:13 כ' בחשון התש"פ, 18/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עגלון לא מוצלח
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1522 - כל המדורים ברצף
להפריד את הדת מהפוליטיקה
יש חדש
נקודה אחת המחברת שלוש
עשיית המשכן
שאלה משמים ותשובתה
אמונה שלא במקומה
עגלון לא מוצלח
שבת מעין הגאולה
סבא ונין חוגגים בר-מצווה
ספר מיוחד ל'שקלים'

התלמיד העילוי היה רכון על ספריו בהיכל ישיבת וולוז'ין המפורסמת. כישרונותיו העילאיים כבר הקנו לו מקום של כבוד בספסלי בית המדרש. הכול ניבאו לו גדולות.

אלא שאז התעוררה שאיפה גדולה בלב העילוי, רבי יוסף-דב סולובייצ'יק הצעיר, שיתפרסם לימים כרבה של בריסק ואבי שושלת סולובייצ'יק הנודעת. "עד כה רכשתי בקיאות בתורה ועסקתי בפלפול ובלימוד בחריפות", הרהר בליבו. "הגיעה העת שארכוש ידיעה בהלכה הפסוקה".

לאוזניו התגלגל שמעו של הגאון המפורסם רבי שלמה קלוגר, מגדולי פוסקי ההלכה בימים ההם, שמקום מושבו היה בעיר ברודי. רבי שלמה, המכונה גם מהרש"ק, קיבל שאלות מכל רחבי אירופה. עז היה רצונו של רבי יוסף-דב הצעיר לקבל תורה מפי הפוסק המפורסם.

אלא שבינו ובין הגשמת החלום הפריד המרחק העצום שבין וולוז'ין לברודי. נסיעה ארוכה כל-כך עלותה גבוהה מאוד, והוא עני מרוד, ואין לו אלא הבגדים שעליו. איך יממן את הנסיעה היקרה?

צימאון התורה הכריע את מכשולי הדרך, ומוחו היצירתי הגה רעיון: הוא השיג בגדי עגלון, ופנה אל שוק העגלונים בהצעה כי יהיה מוכן לשמש שוליית עגלון בחינם בנסיעה לברודי.

עגלון אחד, שלא הכיר את הבחור הצעיר, סבר שהלה מתאים לעבודה מעין זו וקיבל את ההצעה. העילוי החל במלאכה המפרכת של הכנת העגלה לנסיעה הארוכה. תחילה נצטווה לשמן את צירי העגלה. אחר-כך הוטלו עליו עוד משימות שדרשו מאמץ רב, והיו כרוכות בעיסוק בסוסים וברתמותיהם. בקושי רב הצליח הצעיר להשלים את עבודתו לשביעות רצונו של העגלון.

עתה לא נותר אלא להמתין לנוסע שיבקש לנסוע אל העיר ברודי. חלפו כמה ימים והגיע סוחר עשיר שביקש לנסוע לברודי. שמחה גדולה מילאה את ליבו של רבי יוסף-דב: הנה יוצאים הם לעירו של רבי שלמה קלוגר, בעל שו"ת 'האלף לך שלמה'.

העגלה יצאה לדרך ורבי יוסף-דב התמקם בירכתי העגלה ושקע במחשבות תורניות. כעבור כמה שעות עצר העגלון את העגלה וקרא לשולייתו: "בוא ואחוז במושכות הסוסים, ואני אנוח קמעה".

הצעיר התיישב על מושב העגלון ואחז במושכות בחוזקה. הסוסים המשיכו בדהירתם, חולפים על פני עיירות וכפרים בדרכם דרומה.

ככל שהתקדמה העגלה גברה התרגשותו של רבי יוסף-דב. בעוד זמן קצר יפגוש את הגאון המפורסם! הוא החל לחשוב על הסוגיות שבהן חפץ לשוחח עמו וצלל במעמקי התורה. הנופים הכפריים כמו נעלמו מנגד עיניו, והוא ראה מולו רק דפים מן הבבלי והירושלמי ומספרי הראשונים והאחרונים.

בהיותו שקוע בסוגיה העמוקה לא שם לב כלל שהסוסים נטו מדרך המלך והחלו לגרור את העגלה בשבילים צדדיים, שרק הרחיקו אותם מיעדם...

פתאום נפלה העגלה למהמורה והיטלטלה בחוזקה. ראשו של העגלון, שהיה שקוע בשינה עמוקה, נחבט בדופן העגלה והוא הקיץ משנתו בבהלה. הביט האיש הנה והנה, ומיד קלט את המתרחש. בזעם החל לגדף את עוזרו הבטלן על רשלנותו. ברוב כעסו אף הִכה את הצעיר מכות נמרצות. "בטלן שכמותך", סינן לעברו, "אינך ראוי כלל וכלל להיות עגלון!".

רבי יוסף-דב הרכין את ראשו ושתק. הלוא העגלון צודק. היה עליו להשגיח על הסוסים ולא לרחף במחשבותיו בין דפי הגמרא. כאב החבטות שספג נמהל בצער עיכוב הדרך. כאשר השיב העגלון את העגלה למסלולהּ התעודד רבי יוסף-דב, ושב לדמיין בחדווה את הרגע הגדול הקרב ובא...

בהגיעם לברודי נפרד רבי יוסף-דב מן העגלון בבקשת סליחה כנה, והחל לשאול אצל התושבים היכן מתגורר רבי שלמה קלוגר. הללו הביטו בבגדיו המלוכלכים ובכתמי השמן שעל פניו וידיו, ומשכו בכתפיהם. מה לעגלון פשוט ולגאון הגדול?!

בסופו של דבר הצליח רבי יוסף-דב לאתר את כתובת ביתו של הגאון. מיד בהיכנסו אליו פתח בשיחה תורנית, ורבי שלמה הבין מיד שה'עגלון' שלפניו איננו עגלון כל עיקר. הוא הזמין אותו להיות אורחו, וציווה עליו לנוח מעמל הדרך, להתרחץ ולהחליף את בגדיו לבגדים נקיים ומכובדים.

לקראת שבת פנה רבי שלמה אל אורחו וביקשו לשאת דברים באוזני המתפללים. בתחילה ניסה רבי יוסף-דב להתחמק, אולם רבי שלמה עמד על דעתו. באין ברירה עשה רבי יוסף-דב כמצוות מארחו. דבריו הותירו רושם עצום על כל הנוכחים, וכולם שחו איש לרעהו כי עילוי עצום בא לעיר. בתום הדרשה ניגשו זה אחר זה אל רבי יוסף-דב וביקשו ללחוץ את ידו ולהודות לו.

בין העומדים בתור ללחוץ את ידו עמד יהודי שדמעות זולגות מעיניו ורגליו כושלות. רבי יוסף-דב זיהה אותו מיד: זה היה העגלון שעמו נסע. "אנא יסלח לי", מלמל האיש, "לא ידעתי מי כבודו. מבקש אני מחילה וסליחה על שביישתי את כבוד תורתו".

"חלילה!", הזדעק רבי יוסף-דב, "הלוא צדקת לגמרי בתוכחתך. באמת אינני ראוי להיות עגלון!".

(על-פי 'שיעורי ראש"ל')


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)