שמחת הגאולה מתוארת בתהילים (פרק קכו): "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה. אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה. הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו שמחים".
הפסוקים האלה מתארים דו-שיח בין עם ישראל ובין אומות העולם. הגויים יראו את עם ישראל שמח ומרנן, ויאמרו בפליאה: "הגדיל ה' לעשות עם אלה". על כך ישיב להם עם ישראל: "הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו שמחים". ומפרש הרד"ק: "זו השמחה הגדולה שתראו בנו... הוא מפני שהגדיל ה' לעשות עמנו פלא גדול וטובה גדולה".
שמחים מראש
לפי הפירוש הזה המילים "היינו שמחים" מכוּונות לשמחה העתידית, שתהיה בבוא הגאולה. אולם ב'מצודת דוד' מפורש שהכוונה היא לשמחה שכבר הייתה בעת הגלות: "כאילו ישיבו ישראל לאמור: הן אמת שה' הגדיל לעשות עמנו, ובעבור ביטחון הישועה ההיא היינו שמחים מאז עוד היינו בגולה".
מעניין לראות את דבריו של המלבי"ם בפירושו: "תקוות ישראל מה שיקוו שימלא ה' הבטחתו על-ידי נביאיו להשיב שבותם, כחולם חלום נבואי, שרואה את העתיד כדבר הווה עתה, וכאילו הוא במציאות ושמח עליו כשמח על דבר טוב הווה עתה... ואין הבדל בין ראיית הנביא במחזה ובין ראיית הדבר בעת יצא אל הפועל, רק שהנביא שמחתו היא בלב בלבד ואינו יכול להוציא השמחה בפועל על-ידי שחוק ורינה בפה ולשון. על זה אמר שכבר 'היינו כחולמים' – ראינו דבר זה כבר במחזה, אשר בעת שישיב ה' את שיבת ציון בפועל 'אז ימלא שחוק פינו', שהשחוק הנמצא בלבנו עתה ואינו יכול למלאות את פינו, אז יִמָּלֵא פינו ממנו...
"אצל הגויים יהיה זה דבר חדש, והם יאמרו: 'אז הגדיל ה' לעשות עם אלה' – כאילו הדבר התחדש אז; אבל אצלנו אינו דבר חדש, כי כבר 'היינו שמחים הגדיל ה' לעשות עמנו' – כבר שמחנו על זה בעבר, בעת 'היינו כחולמים', ראינו ושמחנו בעת החיזיון על שהגדיל ה' לעשות עמנו, והיא אצלנו שמחה ישנה ששמחנו בה מראשית קדומים, כי היה הדבר ברור אצלנו כאילו כבר יצא אל המציאות בעת ראינוהו במחזה".
כך ירקדו
עוד פירוש במילים "היינו שמחים", שזו תשובה על השאלה במה זכינו, מביא הרבי מליובאוויטש (תורת מנחם כרך טו, עמ' 51): "ישנו פתגם מאחד מתלמידי הרב הצדיק מלובלין... על הפסוק 'בשוב ה' את שיבת ציון גו' אז יאמרו בגויים וגו'': 'אז', בביאת משיח במהרה בימינו, 'יאמרו בגויים', ישאלו הגויים: 'הגדיל ה' לעשות עם אלה' – מה זה שהגדיל ה' לעשות עם ישראל, שהם במדרגה גדולה כל-כך? וישיבו אותם ישראל: 'הגדיל ה' לעשות עמנו', מה שהגדיל לעשות עמנו הוא מפני ש'היינו שמחים' על כל הבא עלינו!". באותה שיחה סיים הרבי: "זה פתגם אמיתי, וצריכים אפוא לנצל זאת!" (מקור הפירוש בספר 'תורת שמעון' לרבי שמעון מירוסלוב).
משנכנס אדר מרבים בשמחה, אבל חסידים שמחים כל ימות השנה. בחגיגת שבעת ימי המשתה של הרבי הרש"ב מליובאוויטש רקדו חסידים בגן שלפני בית אביו, הרבי מהר"ש, ונוצרו עשרות מעגלים. באותה שעה ישב הרבי מהר"ש ליד חלון ביתו והביט לעבר הגן. נענה ואמר: "הנה, כך ירקדו יהודים בחוצות קריה כשיבוא המשיח!" (לקוטי דיבורים חלק א, עמ' לד). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
