כשהרבי פתח בשירת "אנא עבדא" באמצע חלוקת 'לעקאח' *באיזו מסכת כדאי ללמוד בשיעור תורני? * כיצד הגיב הרבי על אכזבתו של חסיד מכך שהמענה שקיבל על פנייתו לרבי היה בדמות מכתב 'כללי-פרטי'? *היכן היא הקביעות של החסיד לעניין יום-טוב שני של גלויות, וכיצד גילה רופא שהגיע לחלוקת דולרים, את יהדותו?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
כשהרבי הסכים להתוועד
באחת השנים שהה ב-770 גיסו של מזכיר הרבי, הרב ח.מ. א. חודקוב, הרה"ג ר' דוד יהודה שוחט. היה זה בשבת פרשת נשא, ולא הייתה מתוכננת להתקיים התוועדות. הרב שוחט ניגש לרבי ואמר: "השבת היא שבת פרשת נשא והרבי הוא הנשיא – מהראוי שהרבי יתוועד". והרבי ניאות לכך.
פעם פגש הרב חודקוב אברך חסידי ושאלו: "האם קיבלת את מכתב התשובה ששיגר לך הרבי?". האברך השיב: "כן, קיבלתי מכתב כללי-פרטי", אך נימת אכזבה נשמעה בקולו.
הרב חודקוב סיפר את הדברים לרבי, שהגיב: "סבור הייתי שהוא רוצה לקבל תשובה מתוך מה שאני שקוע ומונח, וכנראה הלה רוצה מתוך מה שהוא שקוע!".
סדר לבעלי בתים בלימוד גמרא והלכה
קבוצה מאנ"ש באחת מערי השדה בארה"ב (מחוץ לניו-יורק), התוועדו באחת השבתות של חורף תשי"ט וקיבלו על עצמם להיפגש אחת לשבוע וללמוד גמרא והלכה.
הם ביקשו לשמוע חוות-דעתו של הרבי "איה מסכת [ואילו הלכות ב]שלחן ערוך" עליהם ללמוד.
הרבי השיב:
ממס' [=ממסכתות] הקטנות (בכמות) ומהלכות הצריכות [=המעשיות בחיי-יומיום].
"אנא עבדא"
באחת השנים, בעת חלוקת "לעקאח" (עוגת דבש) בערב יום-הכיפורים, הביאו לפני הרבי את החסיד הישיש ר' זלמן טייבל, שסבל מחולשה רבה והתנייד בכיסא גלגלים. כשנכח לפני הרבי, נטל הרבי פרוסת עוגה, הגיש לו אותה, אך הלה לא הגיב.
הרבי החל לנגן את הניגון "אנא עבדא", שר' זלמן היה נוהג לנגן בהתוועדויות של הרבי. [ר' זלמן היה זה שאף לימד את הניגון, המיוחס לחסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, בהתוועדות יום ב' של חג השבועות תשכ"ט].
הרבי מחא כפיים. ואז לפתע ניעור ר' זלמן ושאל: "היכן אני?". הרבי הסביר לו בניחותא: "ערב יום הכיפורים היום, ובאתם לקבל 'לעקאח'. ר' זלמן הצטרף לנגינה עם הרבי, והושיט ידו וקיבל את ה'לעקאח'. בשובו לבית האבות שבו התגורר, כבר התחזק וחש בטוב כאדם צעיר ובריא.
(ר' זלמן טייבל היה מחשובי החסידים וזכה לשמש את אביו של הרבי, הרה"ק ר' לוי יצחק).
פרק תהילים עבור הבעל
מעשה באישה שהתלוננה לפני הרבי שהנהגתו של בעלה אינה כה חסידית כמו שהיא. שאל אותה הרבי: "האם אומרת את שיעור התהילים היומי (כפי שנחלק לימי החודש)?". האישה השיבה בחיוב. אמר לה הרבי: "תוסיפי, אפוא, אמירת פרק אחד תהילים בכל יום לזכות הבעל".
קביעות של חסיד
כשהרה"ג הרב דוד חנזין ז"ל שהה בחצר הרבי בפעם הראשונה (תשי"ט) הוא הוזמן באחת הסעודות של חג הסוכות לדירתו של כב' קדושת אדמו"ר שם אכלו בסוכה.
אחד מהנוכחים עורר את השאלה אודות ההנהגה ביום-טוב שני של גלויות לבני ארץ ישראל שבאו לחצר הרבי. הרבי הגיב, ובעצם הפנה את השאלה לרב חנזין, באומרו: "הרי נוכח כאן רב מארץ-ישראל; מן הראוי, אפוא, שהוא יפסוק בנושא".
הרב חנזין שתק, אך הרבי שוב ניסה כמה פעמים שיגיב. בלית-ברירה אמר הרב חנזין: "חסיד, הקביעות שלו היא כבמקומו של הרבי".
אך הרבי הגיב: "הרי יש לכם בתי ספר [ד'רשת אהלי יוסף יצחק' שהרב חנזין היה ממקימיה וממנהליה] בארץ ישראל"!
תפילין יקרות לבן יקיר
פעם, כאשר המזכיר הרה"ח ר' בנימין קליין שהה בחדרו של הרבי בשנת הבר מצווה של בנו לוי יצחק, פנה אליו הרבי לפתע ושאל: "נו, מה עם התפילין, כבר הזמנת לו?". ר' בנימין השיב (כשמקולו נשמעה נימת טרוניה על מחירן היקר): "תפילין יקרות" (כלומר, דרשו עבורן מחיר יקר).
הרבי הגיב: "לבן יקר (שנולד אחרי כמה וכמה בנות) קונים תפילין יקרות!".
השטרות ספורים
ליהודי שהתקרב לרבי (ר' ה. ב.) נולד בן עם בעיות בלב. במשך שנה וחצי הוא עבר טיפולים עד שיצא מכלל סכנה. במשך כל התקופה הוא ראה 'מופתים' מהרבי בעיני בשר, על כל צעד ושעל.
באחת ההזדמנויות הוא הביא בעת חלוקת הדולרים לצדקה רופא איטלקי שטיפל בבנו. הרבי הביט ברופא במבט עוצמתי עם חיוך רחב. הרופא נדהם מעוצמה ונאלם דום. רק משהתעשת אמר לרבי שהוא יציל את הילד.
תדהמתו של הרופא גברה כאשר ספר את הדולרים שקיבל מהרבי עבור ילדיו – בדיוק כמניינים, אף שלא סיפר אף פעם לאבי הילד שטיפל בו כמה ילדים יש לו. הוא שאל את היהודי: "מניין הראביי שלך יודע כמה ילדים יש לי?".
אבי הילד התפלא מאוד: הוא שם לב שהיחס המיוחד של הרבי לרופא הוא כמו שנהג להעניק לבני ברית ולא לאינם-יהודים, ואז הוא שאל את הרופא: "אמור לי, האם אתה יהודי? לא! השיב הרופא. אשתי יהודייה, אני נוצרי, אך אמי הייתה יהודייה!". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
