חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:29 זריחה: 6:34 ט' בתשרי התשפ"א, 27/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חידת אי-ביקורו של הרבי בארץ הקודש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1137 - כל המדורים ברצף
קדושים ומובדלים משאר אומות
"דרך ישרה" להבאת המשיח
חידת אי-ביקורו של הרבי בארץ הקודש
פרשת קדושים
"ואם לא עכשיו, אימתי"
חסידות שנכנסת באוזני השומעים...
הלכות ומנהגי חב"ד

מה היו דבריו של ה'בית ישראל' לקבוצת התלמידים-השלוחים? * פליאתו של הרבי על דברי הד"ר שרצה לשכנעו בחשיבות הביקור * על מעלת ארץ ישראל וירושלים חושבים כל יום בתפילה! – הסביר הרבי לשאלת פקיד משרד הפנים * על פנייתם הרצינית ועצומת החתימות שערכו אנ"ש בארץ-הקודש בבקשה שיואיל הרבי לבוא לבקרם בארץ-ישראל, ועל התשובה הרמוזה בקונטרס הטרי

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

'ברוכים הבאים'

יום א' כ"א מנחם אב תשט"ז. ביומנו של המזכיר הרה"ח ר' חיים יהודה קרינסקי שנמנה על קבוצת התלמידים שלוחי הרבי לארץ-הקודש בשנת תשט"ז, מופיע רישום המתעד את ביקורם באותו יום אצל האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור:

"שאל [ה'בית ישראל'] מפני מה אין כ"ק אדמו"ר שליט"א מבקר בארץ-הקודש תבנה ותכונן. ענינו: שעל-פי פשוט הוא מפני ריבוי העבודה שאי-אפשר לו לעזוב אך לרגע.

"בעת הפרידה אמר: 'שתצליחו בשליחותכם', וביקש למסור פ"ש [פרישת שלום] לכ"ק אד"ש... ואמר בלחש: שה' ייתן שנוכל לומר לרבי עצמו 'ברוכים הבאים'".

גם ממלא-מקומו הרה"צ ר' שמחה בונים בעל ה'לב שמחה', כאשר ביקר אצל הרבי בתשל"א (פורסם בהתקשרות וב'בצל החכמה') ביקש מהרבי שיואיל לבוא לארץ-הקודש.

בעבר עסקנו בנושא זה, ועתה נשוב להביא אי-אלו התייחסויות, חלקן לא ידועות.

זקוק להסברה ולשכנוע?!

שנת תשל"ב, שנת השבעים לרבי. ספר עבה שכולו ברכות מוגש לרבי ביוזמת העסקן החסידי הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק (ז"ל).

מתוך הספר ליקט הרה"ח ר' שלום דובער לוין, בספרו 'מבית הגנזים' (עמודים צז-קג), לקט נבחר של 19 ברכות ייחודיות, בהן מצויינת משאלת הרבים בנושא דידן – הייחול לבואו של הרבי לארץ הקודש.

חלק המברכים מציינים ומברכים: "יזכה לעלות לציון ברינה עם קהל עדת ישראל" (הרב שלמה גורן רבה של תל-אביב יפו). "מי יתן ונחגוג את יום הולדתך הבא בירושלים עיר הקודש" (דוד אלעזר, רמטכ"ל צה"ל). "אנו מקוים כי כבודו... ישב בקרוב בתוכנו עם רבים מחסידיו ונאמניו, תחת תאנתו ותחת גפנו" (טדי קולק, ראש עיריית ירושלים).

אך זו לא הייתה הפעם הראשונה: כשנתיים קודם לכן, לקראת יו"ד שבט תש"ל, שיגרה קבוצה של אישי ציבור ברכות ואיחולים לרבי – כל אחד ומכתבו, בידי הרב מיידנצ'יק.

אחד הכותבים, ד"ר הרצל שי' רוזנבלום, כנראה העלה במכתבו את עניין ביקורו של הרבי בארץ. בתשובה אליו ענה לו הרבי בברכה אשר נרמז בה גם תשובה לבקשתו. וכך כותב הרבי:

...ניצול המרץ והכשרונות בם חונן לטובת עם ישראל בשלימותו (גם אלה שבחו"ל) ולארץ ישראל השלימה לגבולותיה.

וחותם "ובכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות". אחר החתימה הוסיף הרבי בקטע מיוחד (אגרות קודש כרך כ"ו עמ' שיא-שיב):

האומנם לדעת כ[בודו] זקוק אני להסברה מיוחדת ולשכנוע אשר טוב לבקר את ארצנו הקדושה ולראות חיי עמנו עם קדוש בארצו בימות החול ובשבתות וכו' מקרוב גם בגשם?..

כל יום אל ארץ ישראל

גם לא הייתה זו הפעם האחרונה:

אחד מפקידי משרד הפנים בארץ ישראל, נכנס ל'יחידות' בט"ז בשבט תש"מ, ופנה אל הרבי בשאלה: מדוע כבוד הרב אינו מגיע לארץ ישראל, ובמיוחד לירושלים שמצטיינת בסגולות רבות?

הרבי הגיב ואמר:

האם רצונכם להסביר לי את מעלתה של ירושלים?!

אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן-ערוך – מייסד תנועת חב"ד – פוסק בשולחן-ערוך שלו "בקומו להתפלל... יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל... ויכוון גם כנגד ירושלים". ומסיים: "ועל זה דרשו חכמים 'כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות' – תל שכל פיות פונים בו"!...

מרחוק ה' נראה לי

בסיום 'יחידות' שהיתה להאדמו"ר מלובלין ר' אברהם אייגר (זצ"ל) מבני ברק אצל הרבי הואיל להתבטא: חסידים משתוקקים שיבוא הרבי לארץ-ישראל [או שהוסיף גם, מתי נזכה ויגיע הרבי לארץ-ישראל].

כ"ק אדמו"ר הגיב (תוך שימוש במה שנזכר קודם בשיחה עמו): הרי זה עתה אמרתם שיותר טוב מרחוק...

השתדלות והכנה

היה זה הרה"ח המפורסם ר' משה גוראריה מתל-אביב שזכה להגיע לרבי ביו"ד שבט תשי"ב. במכתבו לעמיתיו החסידים מתל-אביב ("שלום רב לכם חבריי וידידיי יחיו") מט"ו בשבט תשי"ב, הוא מתאר את ה'יחידות' שלו, ומספר את אשר אירע במהלכה (כאן בפרסום ראשון):

"בהכנסי על 'יחידות' מסרתי ד"ש מאנ"ש שי' והבעתי רצוננו ותשוקתינו שכ"ק יבקר בארץ-ישראל. איני רואה [=מתרשם] שקבל זאת לפו"מ [לפועל ממש] לזמן הקרוב, אבל הכל הלא בא בהכנה [=על-ידי הכנה והשתדלות] ואת זה השתדלתי".

אם הפעם הייתה זו פניית יחיד, הרי שקצת למעלה משנה לאחר מכן הייתה פנייה נוספת רבת חשיבות לפי ערך:

בחודש אייר תשי"ג פנו אנ"ש בארץ-הקודש בבקשה לרבי לבוא ולבקר בארץ-הקודש. הדברים מתוארים בהרחבה בספר 'מבית הגנזים' (קה"ת תש"ע) עמודים פ-פז, ולהלן תמציתם.

זקני אנ"ש ניסחו בקשה מיוחדת ובה נאמר:

"בשם קהל עדת אנ"ש בעיר-הקודש ירושלים תבנה-ותכונן-במהרה-במהרה-בימינו-אמן ושאר עיר ועי[י]רות "ישראל" אנו פונים בזה לכ"ק אדמו"ר שליט"א בקריאה נרגשה מעומק לבנו בתקוה נאמנה שקריאתנו תשמע ובקשתנו תתמלא".

ובהמשך:

"רצוננו לראות את מלכנו" – זוהי קריאתנו... אי לזאת באנו לידי החלטה לבקש את כ"ק שליט"א כי יואיל נא ברוב חסדו לבוא לארץ-הקודש לבקור של זמן מסויים. אין ספק בדבר שיהיה קידוש השם גדול בזה בהרמת קרן התורה והחסידות לא בלבד בין אנ"ש המקושרים אלא אף בין כל אחינו-בני-ישראל החרדים לדבר ד'.

"והיו עיניך רואות את מוריך"! – זוהי תשוקתנו העזה, ואנו מקווים שכ"ק שליט"א ימלא את בקשתנו...".

בנוסח זהה ממש נשלח אל הרבי גם "בשם קהל... תל אביב" (שם עמ' פג). בנוסח נוסף על נייר המכתבים של הרב אלכסנדר סנדר יודאסין נאמר (שם עמ' פה) כדלהלן:

"לכ"ק אדמו"ר שליט"א

"בלב ונפש מאד אנו מחלים את פני הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקר בארצנו הקדושה אף שלא אכשר דרי אך הלא זה רק בבחי' הדור והזמן עבר הוה ועתיד, אבל המקום שהוא ארצה"ק והארץ לעולם עומדת היא תמיד בבחי[נת] מלא כל הארץ כבודו, ובזכות ארצנו אנו פונים אל הודו זיוו והדרו לבוא ולבקר להאיר ולהכשיר גם את הזמן ואנו מסיימים במא[מר] רז"ל (סנהדרין יד.) רבה דעמיה מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלום. ופירש"י רבה דעמיה "נשיא בעמיו" בריך מתייך לשלום "ברוך בואך" לשלום".

על הנוסח האחרון חתומים כמה גבאים של בתי כנסת בתל-אביב, וכן נוסף עמוד של רשימת אנ"ש מ"פתח תקווה" (21 חתומים), ו"רשימה ב'" (19 חתומים) ובה חתימות של דמויות חסידיות בעיקר מרמת-גן ובני ברק.

בסך-הכל 296 שמות; ובמקביל ניסחו קבוצת אנ"ש בצרפת אף הם, פנייה אל הרבי שיבוא לבקר במדינתם.

כשיסורו המניעות והעיכובים...

לפניות אלו השיב הרבי במכתבו מיום י"ג אלול תשי"ג:

מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולֵראות וכו'.

ומה אעשה ולצערי, הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השם-יתברך את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות והסתרים הנ"ל בפרט, ונתראה בשובע שמחות.

ומוסיף הרבי:

מוסגר-פה הקונטרס לח"י אלול הבא-עלינו-לטובה שזה עתה הוצא-לאור אשר בטח ילמדו אותו ביחיד וברבים בעיון הדרוש.

כאן חתם הרבי ולא פירט. אמנם, במכתבו מיום כ"ג אלול תשי"ג לחסיד הרב ר' אברהם פאריז (נדפס בספר 'אחד היה אברהם' עמ' 288) מגלה הרבי טפח וגם הפעם ברמיזה:

מכתבי מענה על הצעה הכללית אודות הביקור – בטח קיבל. ונשלח ביחד עם הקונטרס לח"י אלול, אשר על-ידי האמור בקונטרס זה מובן חלק חשוב ואולי העיקר של הטעם שאין זה דבר בעתו – ודי למבין.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)