חילול עם תירוץ
"ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב). אל תחללו את השם בתירוץ של "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שכביכול אתם מקדשים במעשיכם את השם.
(מאוצרנו הישן)
תנאי להשגת אמת
"ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב). מפרש רש"י: "מסור עצמך וקדש שמי". אפילו תנועה אחת של אדם אינה יכולה להיות אמת בלי מסירות נפש.
(רבי אהרון השני מקרלין)
אהבה לקב"ה
"ונקדשתי" – כאשר אדם מתבונן שהקב"ה קדוש ומובדל לגמרי מהעולמות, ובכל-זאת הוא "בתוך בני ישראל" – מתעוררת בפנימיות ליבו אהבה ותשוקה עזה לקב"ה.
(לקוטי תורה)
לא לעשות חלל
"ולא תחללו את שם קדשי" (ויקרא כב,לב). "תחללו" מלשון חלל ומקום פנוי. "ולא תחללו" – אל תעשו חלל והפסק ביניכם ובין אביכם שבשמים על-ידי חטאים ועוונות.
(אור התורה)
לקדש את שמו הגדול
לא ניתנה תורה על מנת כן, אלא לקדש את שמו הגדול, שנאמר (ישעיה מט,ג) "ויאמר עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר".
(פרקי דרבי אליעזר)
הבטחה לנצח
ימים אחדים קודם הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן: מודיע אני בחיי נפשי, שבכל מקום שיהודי יפעל מתוך מסירות נפש, אהיה עמו ואעזור לו.
מסירת הרצון
תכלית העבודה היא לקדש את שמו יתברך. קידוש השם נעשֶה על-ידי מסירות נפש דווקא, שעניינה מסירת הרצון עד שאין לאדם רצון אחר כלל, אלא כל רצונו מסור לעניין זה בלבד.
(ספר המאמרים תש"ד)
בלי כוונות זרות
מי שמוסר את נפשו על קידוש ה' בפועל ממש, אולם כוונתו להשיג דבר מה, כגון לקבל פרס וכיוצא בזה – אין זו מסירות נפש אמיתית. מסירות נפש אמיתית היא זו שאין בה שום חפץ ורצון זולת לה' לבדו, בבחינת "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" (תהילים עג,כה).
(הצמח צדק) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
