"לו ידוע ידעו המתנגדים את הרבי באופן אישי ומקרוב כי אז בוודאי שהיו חוזרים בהם" * מאמרי הערכה וביטויים נדירים בשבח ליובאוויטש וכ"ק אדמו"ר מצאו את מקומם בביטאון "הפרדס" התורני * רישומי דברים של הגאון הגדול בעל 'שלמי שמחה', מראשי "אגודת הרבנים" בארצות-הברית, עורך הביטאון-התורני "הפרדס", ומגדולי ידידי ליובאוויטש
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"אישיות אדירה ונשגבה"
הגאון הגדול רבי שמחה עלברג, בעל 'שלמי שמחה' ועורך ביטאון 'הפרדס', זכה ללוות את 'דור השביעי' כמעט מן הרגע הראשון, כאשר פרסם אודות דבר הכתרתו של הרבי כנשיא חב"ד בשנת תשי"א (ראה 'ימי מלך' ח"ג ע' 1147-8, 'ימי בראשית' ע' 392-3).
הרב עלברג זכה ליחס מיוחד מהרבי, ובין היתר זכה לפרסם שיחות מוגהות בנושאים שונים, אותן הגיה הרבי במיוחד עבור 'הפרדס'. בחודש אייר תשל"ב כותב הרב עלברג (שנה מ"ו עמודים 5-4):
"לא אחד עורך מלחמה כנגד ליובביץ, וכאשר יענו אותו וגו'. מיום ליום גוברת ליובביץ והשפעתה הולכת ומתעצמת. תכופות נשמעות טענות וקובלנות נגד ליובביץ, כותבים מאמרים ושולחים מכתבים, בגלוי ובסתר, ומתנגחים נגד ליובביץ. – ברור, שכל התנגדות מקורה בהעדר ידיעה מקרוב את אפיו וצביונו של האדמו"ר מליובביץ. לו ידוע ידעו המתנגדים את הרבי באופן אישי ומקרוב כי אז בוודאי שהיו חוזרים בהם, כי אז היו רואים לנגד עיניהם אישיות רוממה ונאצלה, אישיות אדירה ונשגבה, השופעת והמקרינה תורה, חכמה, יראה וקדושה. לו זכו אלו ממתנגדיו להיות בספירת האצילות של האדמו"ר מליובביץ, ולא היו מדברים עליו סתם מפי השמועה אלא שהערכתם היתה מתוך ראיה קרובה, כי אז בוודאי שהיו יודעים שלפנינו אדם גדול בענקים. ומהו טיבו של אדם כזה?
"כותב המהר"ל: אברהם אבינו נקרא גדול בענקים כי הוא היה משפיע ולא מושפע. השפעתו של האדם מעידה על גדלותו. – וכמה גדולה היא השפעתו של האדמו"ר מליובביץ על אלפי אלפים אנשים במדינות שונות ובערים שונות.
"לו ראו אלו ממתנגדיו את האדמו"ר מליובביץ מקרוב כי אז היו רואים לפניהם אדם עילאי, בקי עצום ומפליא בנגלה, ובנסתר, אדם של חכמה בינה ודעת, מחונן בכח-הכרעה החלטי, שכל כך נחוץ והכרחי למנהיג ישראל; אדם בעל התמצאות נפלאה ומבט-נשר למרחקי-מרחקים; אדם שאף דקה מן הדקה שבחייו אינו הולך בטל; אדם שסופר מלותיו כסופר מרגליות; אדם שאינו מתפנק במעונות-קיץ ומרגוע. אלא מהי עבודתו ומשימתו בחיים? תורה ועבודה בכל עת ובכל רגע של החיים. והאיך תיתכן התנגדות לאישיות רוממה? ומובטחני שלא אחד "בשורותינו" בלבד שהוא נעשה מוטעה מצד אנשי נרגנים ופוליטיקאים המתארים לפניהם דמותו של האדמו"ר מליובביץ לפי השגותיהם הקטנות.
שונה באופן יסודי היא ליובביץ. על גאון ליטאי, גדול המחשבה והמוסר, מספרים כשהיה יושב ללמוד היה סוגר ומגיף את החלונות חדרו כדי להימנע מהפרעות מהמתרחש בחוץ. ברם ליובביץ פותחת וקורעת חלונות בכדי לראות את פני כל העולם כולו; בכדי לראות ולדעת מה שנעשה ומתרחש בכל קיבוץ וקיבוץ יהודי באשר הוא שם. והמגמה לתקן, לקומם ולחזק כל מה דאפשר".
'פוסקים' בזכות עצמם!
עוד כותב הרב עלברג: "ואכן פרושה היא מצודת ליובביץ בניו-יורק כבקנדה, בדנמרק כבצרפת, במרוקו כבברזיל ואוסטרליה. וצועדת היא ליובביץ בהנהגתה המיוחדת שלה, ומקורית ועצמאית היא ליובביץ הן בדיבורה והן בכל מהלך מחשבתה, בעקביותה ההחלטית שאינה ניתנת להיכנע להשפעות.
"ושונה הוא האדמו"ר מליובביץ לא רק מן האדמורי"ם החסידיים שבימינו כי אם גם שונה הוא מהרביים הליובאוויצאים קודמיו. בתור נשיא הוא השביעי בתור (מהרבי מליאדי) אבל בתור רבי הוא הראשון בכמה וכמה שטחים. אף אחד מקודמיו לא עיצב את ליובביץ לתנועה עולמית. הוא הוא שהרחיב את היקף האופק. לפניו היתה ליובביץ מצומצת וגדורה והרבי הנוכחי הוא שפתח חלון העולם.
"ואכן שונה היא ליובביץ בחגיגת 'יום ההולדת'. שואלים רבים ומשתוממים: מתי ואיפה זה נשמע שרבי יחוג את יום ההולדת שלו? – ויש שמחטטים במקורות למצוא יסוד ליום-טוב זה. וזוהי תשובתי: ליובביץ מראשית הופעתה התבטאה בשני כחות, בכח החסידות ובכח הפיסוק להיות פוסקים בהלכה. 'הרב' ואחריו ה'צמח צדק' היו פוסקים לא רק לנוהריהם כי אם לכל העולם החסידי כולו. ובכן לשם מה החיטוט למצא מקור לחגיגת: יום ההולדת. ליובביץ בכח עצמו יכול לשמש 'מקור'...".
שאלה הלכתית – לא פוליטית
כאשר התפרסמה בביטאון 'הפרדס' שיחתו של הרבי בעניין איסור הגירה משכונות יהודיות – הוסיף הרב עלבערג הערה משלו:
"בעיה כאובה ומאד רצינית זו של צרת השכונה, היא אחת הבעיות היותר קשות, המטרידות ביחוד את אחינו בני ישראל בשנים האחרונות ואשר טרם מצאו לה פתרון מתאים ומקובל... ואמנם, עד עכשיו לא נשמע כמעט קול ענות-גבורה, קול מחאה נגד הבריחה המסוכנת הזאת אשר כבר רבים חללים, חללים רוחניים וחומריים, הפילה, והנה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, הער תמיד, ברוח קדשו, לכל דבר המתרחש בעולם היהודי, גם הפעם התעורר והוקיע בדברים חריפים את התופעה הזאת העלולה להביא עמה חורבן על שכונות שלימות יהודיות אשר אין ערוך לקיומן הרוחני. בהתאם להשקפתו בנידון שלא פעם הובעה, בהזדמנויות שונות, יצא כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ חוצץ בדברים חוצבים להבות אש וקולעים אל המטרה נגד תופעה שלילית זו. ובאחת השיחות שלו במוצאי יו"ט אחרון של פסח הסעיר את הנאספים, שמספרם הגיע לשלשת אלפים איש, וקרא לעצור את 'המגפה' הזאת, ודרש במפגיע שכל אחד ואחד ישאר על מקומו ובל יתן חילם לגויים שיכבשו את השכונה שחותם יהודי עליה.
"שאלה זו – הגיד האדמו"ר מליובאוויטש – היא לא שאלה פוליטית-ציבורית. זוהי שאלה יסודית-הלכתית וגולל בבהירות רבה את כל צדדי ההלכה הכרוכים בענין מדאיב זה. – ולדעתו הגדולה שאלת הנדידה משכונה לשכונה היא שאלה, אם היא מותרת על פי ההלכה, כאשר יראה הקורא בפנים, בתשובה הנדפסת לפנינו.
"מוצאים אנו חובה נעימה לפרסם את המאמר הזה, רב-ענין ורב-התוכן, המהווה רק קטע, שיחה אחת בין שיחות רבות, שנאמרו במקהלות עם, בליל מוצאי אחרון של פסח".
בתוך העולם – מעל העולם...
מאמר ארוך אודות אישיותו של הרבי כתב הרב עלבערג בחודש אייר תשכ"ח (עמודים 3-2) כדלהלן:
"ליובאוויץ באמריקה מייצגת לא רק מין "חצר חסידית" רגילה, מין שלשלת אדמורי"ם שכיחה או המשך של מסורת ידועה. ליובאוויץ כיום היא מין תופעה מיוחדת באופייה ובצביונה שעוד טרם הוערכה כהלכה, מין הווי מיוחד שעוד טרם הובן כראוי. בדורנו אנו הרבי מליובאוויץ הוא היחידי שחולל מהפכה ברבייות [באדמו"רות]. ומה טבעה של מהפכה זו? פתיחת חלון לעולם החיצוני בכדי להעמיק ולהסתכל במקומות-התורפה שבו שצריכים תיקון.
"אדמו"רים כל אחד בצביונו המיוחד ובשיטתו המיוחדה, הסתייגו-הסתגרו מן העולם הכללי-הגדול, נעלו דלתותיהם אחריהם והיו עוסקים בעבודת הקודש. ברם להיות מובדל ומסוייג ומוקף בחי מבדיל מן העולם הגדול ובה בשעה להיות מעורב עם כל העולם הגדול, ולהקשיב לכל המונו ושאונו – למדרגה כזו אפילו מעט מזעיר של אנשי-קומה לא יכלו להגיע, כי מהססים ונמנעים היו מלהיחרג מד' אמות המסוייגות וחרדו מכל משא ומגע את העולם הגדול. בא בעל הלהט הבוער והמתלקח, האדמו"ר מקוצק ואמר: שלמה תיקן עירובין ונטילת-ידים – והכוונה, אפשר להיות בעונה אחת מובדל ורחוק מן העולם – נטילת הידים מן העולם, ובה בשעה גם יחד, בבחינת עירובין, בלול ומעורב עם העולם. ואין חוויה אחת נוגדת את השניה.
"ואמנם דרך דו-סטרית זו, לא מן הקלות הוא להלך בה. רק יחידים שבדור יכולים להתהלך בנתיב כזה ולא להתעקל. רק יחידים מיוחדים עלולים להיות מתחברים את העולם ובה בשעה להיות מכונסים ומרוכזים בקרן-אורה המיוחדת והמסוגרת שלהם שהיא כולה קודש.
"ליובאוויץ הצליחה להגשים את המשימה האידיאלית הנשגבה הלזו, פתחה חלון לעולם הגדול ומסתכלת בה בעין פקוחה וחודרת ויחד עם זה היא כולה סגורה ומסוגרת בקודש הקדשים שלה, או להגדירה בלשון הליובאוויצאית: "אין דער וועלט און העכער פון דער וועלט". – מצודתה של ליובאוויץ פרושה על כל העולם, מניו-יורק ועד אפריקה ואוסטרליה ובה בשעה היא שוכנת ומרוכזת כולה בתוך עצמה, בתוך תוכה הנשמתי.
"בדורנו, דור עני, אפשר להיקרא ולהיות מוערך כגדול אף בלי כל הלגיונות של ליובאוויץ, בחלק העשירי של ליובאוויץ, אפשר להיות אדמו"ר גדול. ברם גדלותה של ליובאוויץ במקצועות שונים יונקת מהגדלות הראשונית של דורות ליובאוויץ הראשונים. ואמנם קטן מדי הוא הדור לראות גדלות שהיא למעלה מתפישתו.
"דור קטן מקטין אנשים גדולים וטחות עיניו מראות את האור של הגדולים האמיתיים. ולא כל כך קלים הם חייו של אדם גדול השרוי בדור של אנשים קטנים. שפת-דבורו וכן כל מעשיו של הגדול בדור שכזה בלתי מובנים ומוערכים הם. אדם גדול החי בדור קטן, בגלות הוא נמצא. ובכדי לשחרר את עצמו נאלץ הוא לרומם את הדור למעלה מתפישתו המוגבלה, מוכרח הוא להפיח בהם רוח חדשה, לשקם את עולמם הרוחני, לעצבם מחדש בכדי שיוכל – הגדול – להיות בספירה מתאימה לגדלותו. וזהו מעשה ליובאוויץ! שאיפתה של ליובאוויץ לשוות לדור צביון עתיק-חדש, שהדור יהיה ראוי לשפה העילאית המיוחדת. וכאמור: ליובאוויץ הצליחה ליצר את העולם, את ההיקף המתאים להקרנתה.
"להחזיק במורשת אדמורי"ת במורשת-החצר, זה לא כל כך קשה, ברם ליצר עולם מיוחד חדש לזה צריך להיות נחון במשימה שמימית מיוחדת.
"ולכן אני מדגיש שליובאוויץ מהווה תופעה, סגולה – מיוחדת"...
בשבח עמדתו הנחרצת
להלן מכתב ששוגר מטעם צעירי-אגודת-חב"ד בניו-יורק – אשר ייתכן ונכתב לפי הנחיה מפורשת של הרבי:
"ב"ה, א' ח' תמוז, ה'תשכ"ז
"כבוד ידידינו... הרב ישראל שי' לייבוב
יו"ר הנהלת צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו...
"מוסגר פה העתק מכמה דפים של הירחון "הפרדס" שנכתב בהם אודות ליובאוויטש. עורך 'הפרדס' הוא הרב שמחה שי' עלבערג, יו"ר ועד הפועל של אגודת הרבנים דארה"ב, הרב עלבערג בא לעיתים קרובות להתוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א וכן משתתף ב"כינוסי התורה" הנערכים על ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.
"נא לשלוח לו בהקדם מכתב תודה מתאים עבור הדפיסו אודות פעולותיכם. הננו מצרפים בזה את העתק מכתבנו אליו. על אף נסיעתו עתה לכמה שבועות לאירופה וארץ-הקודש ת"ו, הנכם יכולים לשלוח את המכתב על כתובת ביתו בברוקלין לפי הכתובת המוסג"פ, כי יקבל את מכתביו במקום שיימצא. כן נא להשתדל להתקשר עמו, להראותו מפעולותיכם ולקרבו עד כמה שאפשר".
כשביקר הרב עלבערג בקיץ תשכ"ד בכפר חב"ד, רשם למזכרת:
"ב"ה, כ' מנ"א [מנחם אב] תשכ"ד
"לזכרון בעת ביקורי בכפר חב"ד שהיו לי שעות נערבות לבלות בספירה עליונה של חסידי-ליובאוויץ.
"הרב שמחה עלבערג
"עורך 'הפרדס'
"ברוקלין נ.י.".
בכ"א שבט תשל"ו כותב בא-כוחו של הרבי באירופה הרב בנימין אליהו גורודצקי אל הרה"ח ר' משה לחיאני ממרסיי:
"בטח שמעת שכ"ק אדמו"ר-שליט"א בעת ההתוועדות של יו"ד שבט ביקש מע"ב [72] רבנים שיפסקו הלכה שכל ארץ-הקודש תבנה-ותכונן שייכת רק לעם ישראל ואיזה מהרבנים דרשו באותו מעמד. אחד מהרבנים שדרש היה הרב שמחה עלברג שי'. מהראוי לכתוב לו מכתב תודה וברכה – והתרשמותך מדבריו... תשתדל לעשות זאת בהקדם היותר אפשרי, היינו תיכף בקבלת מכתבי זה ותשגר זאת על פי הכתובת דלמטה. ות"ח מראש".
ביום ה' ט' אדר, כותב לו שוב: "אני שמח מאד לבשרך שכ"ק אד"ש סיפר לי שמכתבך עשה רושם עז על מקבלו ואני מודה לך מאד על-זה". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
