שאלה: מהו הזמן המועדף לאמירת סדר 'סליחות'?

תשובה: בעיירה היהודית היה השמש נוקש על הדלתות לפנות בוקר, וקורא: "ישראל עם-קדושים, קומו לעבודת הבורא! קומו לסליחות!".

הזמן הראוי ביותר לאמירת 'סליחות' הוא מחצות הלילה ועד עלות השחר, שאז הוא 'עת רצון'. מי שאי-אפשר להם להשכים לסליחות, יכולים לומר אותן במשך היום, עד צאת הכוכבים. אולם מצאת הכוכבים עד חצות כתבו המקובלים שאז הוא זמן שליטת ה'דינים', ושללו לחלוטין את האפשרות לומר אז סליחות וי"ג מידות (עם זה יש קהילות אשכנזיות, כגון חסידי בית צ'רנוביל וגור, האומרים אותן שעתיים לפני חצות, וכך נהגו כמה צדיקים וגדולים).

למנהג חב"ד, ה'סליחות' הראשונות (כמנהג האשכנזים, השנה – מוצאי-שבת-קודש כ"ה באלול) הן מיד אחרי חצות הלילה (באזור המרכז: 00:37, שעון קיץ), ובשאר הימים אומרים אותן מוקדם בבוקר.

מי שאין ביכולתו לומר 'סליחות' עם הציבור יכול לומר את כל הפסוקים והפיוטים גם ביחיד, חוץ משני דברים:

"שלוש-עשרה מידות" נחשבות 'דבר שבקדושה', ואי-אפשר לאומרן כשאין מניין. על-פי הדין, מתירים לאומרן שלא בדרך תפילה ובקשת רחמים, אלא בדרך קריאה בטעמי המקרא, ולמנהג חב"ד אין עושים זאת. אבל "א-ל מלך" שלפני י"ג מידות מותר גם ליחיד לאומרו, לדעת רוב הפוסקים, אף שמזכירים בו "ברית שלוש-עשרה".

הסליחות שנתקנו בלשון ארמית, כגון "מחי ומסי", ו"מרן דבשמיא", אין ליחיד לאומרן, מפני שאין מלאכי השרת מכירין בלשון זו, ורק בציבור, שהשכינה עמהם, ואינם זקוקים לעזרת המלאכים – אומרים אותן.

מקורות: שבת יב,ב. שו"ע או"ח סו"ס קא, סי' קלא ס"ג, סי' תקסה ס"ה וסי' תקפא ס"א, הג"ה ונו"כ. משמרת שלום סי' מא אות ד ובביאור. שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' קה. יחוה דעת ח"א סי' מו. קובץ 'היכל מנחם' ח"ג עמ' רסה. 'התקשרות' גיליון ס עמ' 20. ילקוט יוסף ח"ה הל' סליחות. לוח דבר בעתו ולוח כולל-חב"ד, כ"ו באלול (בדבר מנהג חב"ד ב"מחי ומסי" ביחיד, ראה 'התקשרות' גיליון סי' עמ' 20).