שאלה: מתי פותחים את ארון הקודש באמירת סליחות ופיוטים, והאם הציבור חייב לעמוד באותו זמן?
תשובה: פתיחת הארון בתפילות ובפיוטים מסויימים נעשית כדי להדגיש את חשיבות התפילות האלה. עם זה, יש תפילות חשובות שאין פותחים לאמירתן את הארון, כמו תפילת מוסף בראש השנה, והווידויים ו'סדר העבודה' (של הכוהן הגדול) ביום הכיפורים.
יש חילוקי מנהגים רבים בין העדות והקהילות באילו תפילות ופיוטים פותחים את הארון.
האשכנזים (אבל לא הספרדים וחב"ד) פותחים לאמירת מזמור 'ממעמקים', הנאמר אחרי ברכת 'ישתבח', בכל עשרת ימי תשובה.
לפי מנהג האשכנזים וחב"ד פותחים את הארון לפסוקי 'שמע קולנו' שבסליחות, ל'אבינו מלכנו', לפיוטים 'ונתנה תוקף', 'האדרת והאמונה' ועוד.
אצל הספרדים אין פותחים את הארון לאמירת פיוטים, אבל פותחים לאמירת 'לדוד מזמור' אחרי תפילת העמידה בליל ראש השנה ויום הכיפורים (וגם האשכנזים פותחים אז, אך לא בחב"ד).
ל'כל נדרי' ולתפילת נעילה ביום הכיפורים נהוג בכל העדות לפתוח את הארון. בנעילה – עד סיום התפילה.
אף שמצד הדין אין חיוב לעמוד אז, המנהג הנפוץ הוא שהציבור עומד לכבוד התורה (ואין ליחידים לשבת באותה שעה, חוץ מזקנים, חולים וחלשים).
מקורות: משנ"ב סי' קמו בשעה"צ ס"ק יח. פסקי תשובות סי' קלד ס"ק יב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
