לא צריך נימוק
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב" (בראשית כה,כח). אצל עשיו צוין הנימוק לאהבת יצחק אליו, ואילו אצל יעקב נאמר סתם "ורבקה אוהבת את יעקב". כי כשמדובר ביעקב אין צורך להסביר ולנמק מדוע אוהבים אותו.
(אוזנים לתורה)
אהבה שאינה בטלה
אהבתו של יצחק לעשיו הייתה אהבה התלויה בדבר, "כי ציד בפיו". ממילא כשמתבטלת סיבת האהבה, בטלה האהבה. אבל אהבת רבקה ליעקב הייתה אהבה שאינה תלויה בדבר, ולכן אינה בטלה לעולם.
(של"ה)
ציד לעתיד
יצחק אהב את עשיו "כי ציד בפיו" – כדי שתהיה לו בעתיד אפשרות של לימוד סנֵגוריה על עם ישראל, שאף-על-פי שבני ישראל חטאו, צריך ה' לרחם עליהם, בבחינת "כרחם אב על בנים", כפי שהוא אהב את בנו עשיו וריחם עליו אף-על-פי שחטא.
(רבי מאיר מפרמישלן)
נהנה מיגיע כפיו
הכתוב מספר בשבחו של עשיו, שאף שיצחק אביו היה עשיר לא נהנה משל אביו, אלא חי מיגיע כפיו – "כי ציד בפיו", הוא כלכל את עצמו. וכך אמרו חז"ל (חולין ז) על רבי פינחס בן יאיר שמיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו.
(עיטורי תורה)
חטאו של עשיו
"ויאהב יצחק את עשיו". אל תחשבו שעשיו היה איכר מגושם, הולך יחף ורועה חזירים. עשיו גידל זקן ופאות, הנהיג עדה והשמיע דברי תורה בסעודה השלישית. אלא שהוא חלק על יעקב צדיק הדור וסירב להכניע את עצמו אליו.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
רבקה הכירה
יצחק, שגדל בביתו של אברהם, בסביבה של צדיקים ותמימים, לא ידע את דרכי הרמאים. לכן האמין לעשיו. אבל רבקה, שגדלה בבית בתואל ולבן, והכירה את ערמת הרשעים ושקריהם, הכירה ברשעתו של עשיו.
(רבי נפתלי מרופשיץ)
לדעת 'לצוד'
"ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה" (בראשית כה,כז). יש דרך עבודה של "כל מעשיך יהיו לשם שמים". האדם 'צד' את ענייני העולם והופך אותם לקדושה ולעבודת הבורא. זהו "יודע ציד". עבודה זו, לצוד את ענייני העולם הזה, שיהיו כולם לשם שמים, דורשת ידיעה כיצד עושים זאת.
(הרבי מליובאוויטש)
בפיו בלבד
"כי ציד בפיו" – כל חלקה טובה וכל ניצוצות של קדושה שהיו מתנוצצים אצלו, היו בפיו בלבד; כלומר, בראשו, ולא נכנסו ללבו כלל. לפיכך ראשו בלבד של עשיו נטמן במערת המכפלה.
(רבי אברהם מסוכוצ'וב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
