נשמות מבקשות

סח רבנו הזקן: יש נשמות אשר חמש-מאות שנה סובבות על פתח גן-העדן ומבקשות לזכות לרדת שוב לעולם. הן מוכנות אפילו לחזר על הפתחים ובלבד לקיים תורה ומצוות. אולם לא כל נשמה זוכה למילוי בקשתה.

 ירידה לצורך עלייה

"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים כו,א). חז"ל אומרים: "כל מקום שנאמר 'והיה' אינו אלא שמחה" (בראשית רבה). ביאת הארץ רומזת לירידת הנשמה לעולם הזה, שהיא ירידה גדולה, "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", ובכל-זאת נאמר על זה לשון שמחה, משום שזה רצון הקב"ה. ברור אפוא שירידה זו היא צורך עלייה.

 (לקוטי שיחות)

 קיום השליחות

נשמה יורדת לעולם לא לשם ענייני העולם, ולא לשם גילוי האור שבעולם. היא יורדת כדי לקיים את השליחות בנאמנות.

(ספר השיחות תש"ד)

 לא להתרשם מהמלעיגים

נשמה יורדת לעולם כדי להאירו בתורה-אור ונר-מצווה. מי שמתבונן בכך – משליך חייו מנגד, אין הוא מתפעל כלל מלועג ומדיח, ואינו חושב כלל בחשבונו של העולם החומרי. הוא נותן את עצמו להגדיל תורה ולהאדירה. כל רגע מנוצל אצלו לעורר את הלבבות ולאגד חבורות של לומדי תורה ברבים.

(אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ)

תענוג למעלה

ביטול הנשמה לאלוקות בגן-עדן אין בו חידוש; ביטולה בהיותה בעולם הזה - הוא חידוש. חידוש זה גורם שמחה ותענוג למעלה, אף שהביטול אינו בערך לגבי הביטול שבגן-עדן. הדבר דומה לציפור המדברת - אף שבני-אדם מדברים דברי תורה וחכמה, החידוש שבדבר מושך את ליבו של המלך.

(לקוטי תורה)

 עומדת ומחכה

נשמה עומדת ומחכה אלפי שנים לשעת ירידתה למטה, כאשר תתלבש בגוף ובנפש הטבעית ותתעסק בלימוד התורה ובקיום המצוות.

(ספר המאמרים קונטרסים)

 כיוון ומטרה

כאשר אדם נזכר אשר שנים רבות רתם את נשמתו לעגלה, כשור לעול וכחמור למשא, כלל וכלל לא לשם המטרה שלשמה באה הנשמה לעולם – נשבר ליבו בקרבו, והוא עולה על הדרך הישרה בעבודה בפועל ממש.

(הרבי הריי"ץ מליובאוויטש)

מראייה להרגשה

הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון, היא יורדת לעולם הזה לצורך עלייה, שכן הנשמה כפי שהיא למעלה רואה אלוקות, ובירידתה למטה היא מרגישה אלוקות.

(אדמו"ר הזקן)