שאלה: כבה האור בליל שבת ועדיין נרות החנוכה דולקים ומאירים את החדר. מותר להשתמש באור זה?
תשובה: בנוסח 'הנרות הללו', שמקורו במסכת סופרים, אנו אומרים: "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד". לעומת זה, בתלמוד מופיע הטיעון "וכי נר – קדושה יש בה?!". מקצת הפוסקים הזכירו להלכה את קדושת מנורת המקדש כאחד המקורות לאיסור ההנאה מנר חנוכה, כלהלן.
הנה כמה מהסיבות שהזכירו לאיסור: א) מכיוון שתיקנו את נר חנוכה על הנס שנעשה במנורת המקדש, דינו כמנורה זו, האסורה בשימוש. ב) מי שהכין את השמן לחנוכייה הִקצה אותו למצוותו (כמו נוי סוכה והדס של מצווה) ואסור ליהנות ממנו. ג) כדי שיהיה ניכר שהוא נר מצווה ולא נר למאור רגיל. ד) משום ביזוי מצווה.
איסור זה חל על כל נרות חנוכה (אף שעיקר המצווה נר אחד), וגם על חנוכייה שמדליקים בה משום מנהג (כמו בבית הכנסת. ויש שכתבו שראוי לנהוג כך אפילו בנרות שמדליקים שם בשחרית). האיסור חל גם על צורך של מצווה, כגון להתפלל או ללמוד תורה לאור הנרות. למעשה, אין משתמשים לאור הנרות גם לאחר שעבר זמן ההדלקה (חצי שעה).
לכן נוהגים להדליק עוד נר לצד הנרות, או להניח שם את ה'שמש', כדי שאם ישתמשו, זה יהיה לאורו. ויש להניחו גבוה או רחוק מעט מכל הנרות, לעשות היכר לדבר. אך לכתחילה גם אז אין להשתמש לאור החנוכייה. וכשיש תאורה אחרת בחדר, מותר.
אם כבה האור הרגיל בחדר, מותר ללכת לאור נרות החנוכה, שאין זה נחשב 'שימוש', אולם לאכול או לקרוא וכדומה לאור נרות החנוכה – אסור.
מקורות: שבת כב,א. מס' סופרים פ"כ. טושו"ע סי' תרעג ס"א ונו"כ. נטעי גבריאל הל' חנוכה פל"ו, מצות נר איש וביתו סי' ט, וש"נ. לקוטי שיחות ה,457. שדי חמד, אסיפת דינים מערכת חנוכה ס"ט. אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'חנכה' (סעיף יא), כרך טז עמ' שלז. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
