בשלהי שנת תשי"ט זכה ל'יחידות' אצל הרבי מר שלום לוין (ז"ל) ששימש מזכיר הסתדרות המורים בישראל שהעלה את רשמי ביקורו בעיתון 'דבר' * בחורף תשל"ג שיגר הרב חדקוב מכתב דחוף ליו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב ישראל לייבוב (ז"ל) * המכתב עסק באחד הנושאים העיקריים שהועלו באותה יחידות
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"הרבי מלובאוויץ קובע ראיונות בשעות הלילה... למבוכתי בא הקץ מיד אחר לחיצת היד ואמירת שלום. הרבי הביע מיד משאלה, שהקרה מלב הוגה ידידות, כי אספר לו דבר טוב מישראל... מתגובותיו לתשובתי על הישגיה של המדינה נתברר לי כי לא לבשורה בתחום הכלכלה או המדיניות ציפה, אלא לבשורה ממערכות החינוך. נוכחתי לדעת, כי כל אשר אני מספר לו על הישגֵי מפעל החינוך בישראל אינו מניח דעתו. הרבי שאל וחקר מה עושים במדינת ישראל בתחום חינוך הנוער בשנים שלאחר גמר בית הספר היסודי ועד לשירות הצבאי".
"הרבי האדיב לא פסק מלבקר את היעדרה של תשומת לב מספקת לגילויי עבריינות הנוער. אין הוא תובע אלא שלא יעזבוהו [=את הנוער] לנפשו. ואם מנהיגי הציבור יכולים לטעון כי הם טרודים ואין לבם פנוי לפתרון השאלה הגורלית הזאת, הרי אין המורים יכולים לטעון טענה זו, ומזכיר המורים שמוטל עליו להזכיר למורים את חובתם אינו רשאי לטעון, כי הוא טרוד בעניינים אחרים... הרבי הרחיב את הדיבור בתיאור נזקיה של הבטלה בימי הנעורים, שהיא אֵם כל חטאת, וכבקי ב'אקטואליה' של ישראל תבע ממורֵי ישראל התנדבות לחינוכו של הנוער שלא זכה לבית ספר תיכון. ניסיתי להסביר לו כי רבים מן המורים התיכוניים פרשו מהסתדרות המורים. וקריאה אליהם תהיה כקול קורא במדבר, וכי אלפים מחברותיהן הן אמהות לילדים ועקרות-בית שאינן יכולות להקדיש ערבים להוראה.
"לא נחה דעתו של הרבי מהסברי וטען, כי גם המורים בבית הספר היסודי מוכשרים לחנך ולהורות נוער בגיל ההתבגרות ולדעתו אין חובה קדושה מזו... רק משהבטחתי לו, כי עם שובי, ניתן דעתנו על הבעיה ונעשה כל מה שנוכל בשטח זה, ניאות לעבור לשיחה על העניינים העומדים ברומו של עולם היהדות.
"יש לשוב לאידיאל שעמד במבחן הדורות, והוא היהדות הנאמנה.
"וכאן שוב עלתה מדבריו קריאה חמה על מורי ישראל, כי יחנכו את הנוער לנאמנות ליהדות המסורתית. את טַעֲנָתִי כי חסרים אנו אותה אמונה המקננת בלבו בערכם ובחיוניותם של כל המושגים והאמונות והמצוות שהנחילונו אבותינו על כן אין אנו הכתובת לקריאתו – דחה בהמשילו משל. על המורים לראות עצמם כרוקחים, הרופא רושם תרופה, נניח אספירין, ועל הרוקח ליתן האספירין. אין הרוקח חייב כלל להיות משוכנע, שהאספירין יועיל...".
הקטעים שצוטטו כאן הם מתוך "יוכיח ויאהב – שיחה עם הרבי מלובאוויץ בברוקלין מאת שלום לוין", שהתפרסם ב'דבר' מיום ט' תשרי תש"ך (11.10.59). לימים, שיגר מר לוין את המאמר לעורך המדור ניצוצי רבי (בשנת תנש"א) והוא ראה אור עם הוספות מעניינות בצורה מעובדת ב'כפר חב"ד'; ומשם ב'פגישות עם הרבי' עמ' 177 ואילך).
ב'הד החינוך' – שבועון הסתדרות המורים בישראל שנה לד גליון ב' ז' אלול (31 ביולי) תשי"ט עמ' 15 נאמר בידיעה תחת הכותרת: "מכתב מנ.י. – בקורו של שלום לוין בארצות הברית".
"בִּקוּר מיוחד סודר בשביל לוין בבית הרב מלובאוויץ, הרב מנחם שניאורסון. והוא שוחח אתו כשעתיים מתשע עד 11 בלילה על העניינים העומדים ברומו של עולמנו: על העבריינות ועל הנוער במדינת ישראל, תפקידו של המורה בישראל, תעודתו ועתידו של עם ישראל ועוד. היתה זו שיחה מעוררת מחשבות, מלבבת ומעניינת"...
בנושא זה של טיפול בנוער בגיל שבין בתי-הספר היסודיים טיפל הרבי שנים רבות. כבר בשנת תשט"ז משגרת מזכירות הרבי מכתבים לצא"ח לטפל בנושא הנוער המוזנח (ראה התקשרות גיליון תשנ"ו).
להלן מכתב נוסף מחורף תשל"ג. בקיץ של אותה שנה יצא הרבי במבצע "מפי עוללים ויונקים", אך לפנינו מדובר במסמך ייחודי ששיגרה מזכירוּת הרבי לרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד, בתאריך י"ג באדר א' ה'תשל"ג:
"כבר לפני כמה זמן עוררתי שימת לבבם של כמה מאנ"ש שיחיו באהקת"ו [בארצנו-הקדושה-תבנה-ותכונן], ובתוכם כמדומני גם את כת"ר, על החובה הגדולה לטפל ברבבות בני הנוער באהקת"ו בגיל המסיימים את בה"ס היסודיים, ומבלי להמשיך לימודם בישיבה או בבי"ס מקצועי מתגוררים הם בחוצות משך כמה שנים בלי השגחה וחנוך כל שהוא.
"התוצאות מהמצב הנ"ל מובנות לכל, וגם זכו כבר לפרסום רב בעתונות. אבל כנראה לא נעשה עדיין כלום להטבת המצב.
"והנה לבד חובת ההצלה בהנ"ל, הנה בשים לב לזה אשר בתוך הנוער הנ"ל נמצאים הרבה אשר לפני זה למדו בבת"ס [בבתי-ספר] שאינם מתנהגים עטה"ק [על טהרת הקודש], הנה יכלו לנצל את ההזדמנות הזאת להכניסם תחת כנפי השכינה.
"והנה למרות שכל מי שדברתי אתם בניד"ז [בנידון זה] הודו לי על הנחיצות הגדולה לטפל בזה, בכל זאת, וכמדומני בעיקר מפני חסרון האמצעים הכספיים הדרושים לזה, לא הביאו לפועל את המבוקש מהם.
"והנה נשקפה כעת בעזהשי"ת האפשרות אשר לא תהי' מניעה כספית להתחיל עכ"פ במדה מצומצמת – ואינו מופרך גם בהרחבה יותר – מבצע בתקון הנ"ל, באם רק יהיו אנשי מרץ, ועכ"פ אחד שמוכשר לזה ושיתמסר לזה בכל זמנו. והוא ימצא את העוזרים הדרושים ובמסגרת התקציב וכו' שיעזרו לו בפעולת הדבר והרחבתה.
"אמנם בכלל שייך מבצע זה לצא"ח, אבל כדי שהעסקנים (והעיקר העסקן הראשי) יהי' פנוי לזה לגמרי מטרדות עסקנותו בכלל אפילו הכי חשובים, דרוש שהמבצע יתנהל באופן כעומד ברשות עצמו לגמרי, ורק הפיקוח העליון יוכל להיות בידי הנהלת צא"ח.
"ולכן הנני לבקשו לחוו"ד [לחוות דעתו], ובהקדם, האפשר למצוא איש, או אנשים, שיתעסקו בהנ"ל, וכפי התנאים הדרושים מהם בהנ"ל. (וכמובן שברשות כת"ר להתייעץ דבר תוכן המענה עם הנהלת צא"ח וכדומה, ממביני הדבר).
"ולמהירות הדבר הנני לציין בזה אי אלה נקודות בתכנית עבודת המבצע הנ"ל. והם:
"א) לבוא בקישור עם הנוער דסוג הנ"ל.
"ב) לפתוח משרד, או משרדים, בכמה מקומות, שיוכלו לפנות אליהם הנוער או ההורים שיחיו כדי לייעץ להם איך להסתדר ולעזור להם בזה בכל האפשרות.
"ג) סיוע גשמי במדה ידועה בבין הזמנים עד שיסתדרו הנ"ל בסדר בכדי שלא יצטרכו לחפש פרנסה זמנית בלתי מסודרת, ומבלי להתחשב עם הסתדרותם בחנוכם הרוחני.
"ד) להשתדל בבין הזמנים האלה וכן גם אחר הסתדרותם בחנוכם הרוחני.
"אינו מופרך שההתעסקות בזה תכריח גם ייסוד מוסדות מיוחדים ללימוד מלאכה וכדומה, ואינו מופרך גם שהרבה מהם, ובפרט בעלי כשרון, יושפעו להמשיך לימודיהם בישיבות וכדומה, אך הקיימות או במחלקות (כולל ישיבות חדשות) המסוגלות לאלה שע"ע לא למדו לימודי קודש.
"כדאי לחשוב כבר תיכף גם ע"ד אשה המסוגלת לזה כתנאים דלעיל להנהלת מחלקה מבצע המיוחדת לבנות הבטלות מסוג הנ"ל.
"ובאם ימצא מנהל המבצע – או גם המנהלת, הנה כאמור לעיל מקווים אנו אשר עכ"פ לשנה ראשונה תהי' משכורתם שלימה מכאן, וכן גם הוצאות הנהלת המשרד וכדומה במדה המינימלית המוכרחת עכ"פ.
"נא לא להחמיץ את השעה, אשר בכלל כל רגע מוקדם יקר הוא להצלה כהנ"ל, ולדון ע"ד השאלה הנ"ל בכובד ראש ובזריזות, ולהודיענו בהקדם חוו"ד בזה.
"בת"ח למפרע ובברכת כט"ס, הרב ח.מ.א. חדקוב". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
