למי מותר
תניא, רבי אומר, עם-הארץ אסור לאכול בשר, שנאמר (ויקרא יא,מו) 'זאת תורת הבהמה והעוף'. כל העוסק בתורה מותר לו לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף.
(פסחים מט,ב)
ההיתר הוא החידוש
"זאת החיה אשר תאכלו" (ויקרא יא,ב). התורה התחילה לפרט את מה שמותר לאכול, כי ההנחה הראשונית היא שראוי ורצוי שלא לאכול שום בעל חיים, כפי שאמרו חז"ל (פסחים מט,ב) "עם-הארץ אסור לאכול בשר". לכן היה צורך להתחיל ב"זאת החיה אשר תאכלו", כי ההיתר הוא החידוש.
(חתם סופר)
לא הכרחי
אכילת בשר נחשבת מאכל מעודן, שאינו הכרחי לקיומו של האדם, והיא מותרת רק למי שעוסקים בתורה, כדי להרחיב דעתם להצלחת לימודם.
(אגרות-קודש)
מי אומר שצריך
מי אומר שצריכים בכלל בשר? נאמר בגמרא "עם-הארץ אסור לאכול בשר". "אסור" פירושו קשור. הכוונה לומר ש"עם-הארץ" קשור לאכילת בשר דווקא, אבל בעצם אפשר להסתפק במאכלים אחרים, בלי בשר.
(הרבי מהר"ש מליובאוויטש)
תנועה אחת
"להבדיל בין הטמא ובין הטהור" (ויקרא יא,מז). מפרש רש"י: "בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו". ההבדל בין חציו לרובו הוא במשהו. הדבר תלוי ב'משהו' – תנועה אחת מבדילה בין טהרה לטומאה, בין גן עדן לגיהינום.
(רבי בונם מפשיסחה)
אטימת הלב
"ונטמתם בם" (ויקרא יא,מג). תנא דבי רבי ישמעאל, עבֵרה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם"; אל תיקרי "ונטמאתם" אלא "ונטַמְתֶּם".
(יומא לט,ב)
משיכה לאיסור
התכונות שהטביעו מאכלים אסורים בגוף האדם גורמות לו להימשך גם אחר דברים אסורים, שעד כה היו נבזים בעיניו לא רק מפני האיסור, אלא גם מצד אנושיות וערכי מוסר.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
ביטול בשישים
"להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל" (ויקרא יא,מז). הפסוק מתחיל באות ל' ומסתיים באות ל', רמז לדין ביטול איסור בשישים.
(עיטורי תורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
