הרבי שימש כ"נשיא כבוד" של המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בישראל ועמד לימינם עשרות שנים * פרסום ראשון של מכתב הרבי לתמיכה במוסד * חלק ראשון
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"ברגשי קודש ומעומק הלב אנו מצטרפים להביע ברכתנו ואיחולנו לרבן של ישראל אשר עיניו פקוחות וידיו עושות תושיה להגדיל תורה וטהרה בכל התפוצות מרן הגאון הקדוש והטהור כבוד-קדושת שבת-תחכמוני אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות לאורך-ימים-ושנים-טובות עוד ינוב בשיבה בבריות גופא ונהורא מעליא ולנהל עדת ישראל עד בוא גואל צדק במהרה-בימינו-אמן".
מודעה זו צוטטה כאן מתוך הספר 'כבוד חכמים' – קובץ מיוחד לחידושי תורה ועניני הלכה – שהופיע בהוצאת קה"ת בשנת תשמ"ב לכבודו ולזכותו של הרבי, בהשתתפות גדולי התורה וההוראה שליט"א (עמוד 449) ביוזמת ובעריכת הגאון החסיד ר' חנני' יוסף אייזנבך שליט"א (מודעה זהה נדפסה גם בקובץ קודם שיצא בשנת תשל"ז עמ' קמא) מטעם המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בישראל.
המרכז הארצי למען טהרת המשפחה פועל עשרות שנים ברחבי ארצנו-הקדושה וזכה להרבות טהרה בישראל.
האמת היחידה
עד כמה היה הרבי מעורב בנושא תעיד האיגרת הבאה (המופיעה כאן בפרסום ראשון באדיבות ועד הנחות בלה"ק) בה מעניק הרבי מכתב-תמיכה למוסד:
ב"ה, אדר"ח אייר תשי"ג
ברוקלין.
הועד המרכזי הארצי למען טהרת המשפחה
ובראשם הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ איש רב פעלים ובעל מדות כו' מוה"ר אפרים זלמן שי'.
שלום וברכה!
נמסר לי תמול מכתבם מד' ניסן. כן נעם לי להוודע בפרטיות ע"י הרה"ג הוו"ח אי"א עוסק בצ"צ כו' מוה"ר חיים עזרא שי' ברזל, אודות פעולותיהם הטובות לטהרת בנות ישראל ובמילא טהרת כלל עם ישראל והמשכת השראת השכינה במושבי ישראל בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו.
...וכאן מקום אתי על יסוד מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, לאמר, התחזקו והתאמצו במפעליכם הטובים לחיזוק מצות טהרת המשפחה שהוא אחד העמודים שעליו בית ישראל נשען ועומד ושעל ידו בפרט מקרבים ג"כ את הגאולה, וכמרומז במשנה סוף מס' יומא, אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין מי מטהר אתכם כו' מקוה ישראל ה'.
בברכה לאריכות ימים ושנים טובות ואין טוב אלא תורה ומצוה, מתוך בריאות הנכונה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
הרב ברזל היה תלמיד חכם שנסע כנציג המרכז לטהרת המשפחה לגייס תמיכה מגדולי ישראל ואישי ציבור. הוא זכה להתקבל ל'יחידות' אצל הרבי, ויצא בהתפעלות גדולה. בין השאר שוחח עמו הרבי אודות חשיבות לימוד החסידות (הנ"ל סיפר על כך בשנת תשל"ז לתלמידים השלוחים למגדל העמק).
ב'ספר הצאצאים' מספר הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין (עמ' 382):
"כשחזר הרה"ג ר' עזרא שי' ברזל, אז משגיח רוחני בישיבת בני הגולה, היה מלא התפעלות מזה שהצטייר אצלו, כי כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא היחיד בדורנו האומר בפה מלא ובמלוא הבטחון והתוקף: רצונכם להגיע לאמת – המקום הוא אצלי!".
דיווח מפורט ממצב המקוואות
בכ"ה אדר תשי"ג מדווחים חברי הועד של אגו"ח לרבי:
"כ"ק אדמו"ר שליט"א
"בהתאם למכתבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מי"ז טבת התחלנו לבקר בהמקומות שדורשים עזרה לבנין או לגמר הבנין של המקוה דשמה, את גודל הנחיצות בזה היות כי המקומות רחוקים זה מזה ובדרכים שונות.. והוכרחנו לקחת ספעשל טעקסי ובנסיעה אתמול מהשכם בבוקר עד אחד עשרה בלילה כבר הספקנו להיות בשלשה מקומות. הנוסעים היו הרב זיסלין, ר' פנחס אלטהויז ור' שמואל זלמנוב.
"ראשית ביקרו בכרכור, שמה כבר נבנתה מקוה חדשה (מושבה גדולה מהרבה שנים) ע"י הרב זרצקי, סדר בנייתה ע"י השקה מהצד, גם סודר אופן שיהיה גם ע"י זריעה.. את המקוה בנה במסירות גדולה, ובקושיים גדולים השיג כמה אלפי ל"י. עדיין לא נפתחה, כי חסרים שמה עוד דברים עיקריים, כמו הרצפה, מקום להתלבש, ב"כ ועוד. דרושים לו כשש מאות וחושבים אנו לתת לו החצי.
"אחר-כן ביקרו בתל-עדשים זו גם-כן מושבה ישנה רובם חפשיים, אבל נמצא שם שו"ב ורב ר' אברהם קלשטיין יראה ה' ואשתו הרבנית ג"כ אשה חרדה לאלקים, וזה כעשרים שנה שבנו שמה מקוה, והם בעצמם העיקר, הרבנים, הבלנים, משגיחים ומחממים וכו' אבל בזמן האחרון נהרס הבנין סביב, והתחיל במסירות-נפש לבנות בנין חדש סביב אבל אין אצלו כח לגומרו. כן בפנים מוכרחים לעשות תיקונים הכרחיים כגון אמבטיה ועוד ומוכרחים לעזור לו, ונחליט אי"ה בכמה.
"ומשם נסעו ליסוד המעלה, ג"כ מושבה ישנה והיתה שמה מקוה אבל נהרסה ע"י הפצצות, כי המושב נמצא ע"י גבול הסורי. הרב דשמה או השו"ב הוא מתלמידי ישיבת תורת-אמת משנת תרפ"ה, וצריכים לבנות המקוה מחדש, כמובן שזה יעלה לסכום גדול, אבל כנראה שאנשי המושבה ג"כ יעזרו בזה, אנחנו מחכים שישלחו לנו התקציב [=מחיר העלות] עם פרטים כמה צריכה לעלות, ואז נחליט כמה לתת להם, אנחנו חושבים כי שמה נוכל לבנות אותה כפי דרישת כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נבג"מ זי"ע.
"מצאנו לנכון להודיע לכ"ק שליט"א מהיכן יש אצלינו המקורות להעזרה להמקוואות כי השתדלנו להתרים אנשים חשובים למטרה הקדושה הזו, ועלה בידינו להתרים אחד הרוצה בעילום שם פעמיים בחמש-מאות, ובטח השי"ת יעזור לנו גם להבא. ואי"ה נבקר בהמקומות האחרים, ונודיע לכ"ק התוצאות".
אישור לקבלת תמיכה
בכ"ד ניסן תשי"ג כותב הרב אפרים זלמן היילפרין לראשי ומנהלי אגודת חסידי חב"ד:
"נודענו כי ההקצבות כבר נמסרו לתעודתם, ולפחות – כך אנו סבורים – הייתם צריכים... לבקש מן אותם המקומות שיאשרו גם לנו דבר קבלת התמיכה, כי הלא סוף כל סוף אם הוקצב הקצבה של תמיכה בשבילם מטעם כ"ק האדמו"ר שליט"א הרי זו תוצאה של השתדלותנו...".
בב' אייר תשי"ג משיבים לו:
"...לכל אחד ואחד מהמקומות הסברנו שהתמיכה היא ע"י השתדלותו של המרכז למען טהרת המשפחה, וליתר שאת הננו נענים לבקשתם, ואנו פונים בבקשה לכל אחד ואחד שיאשרו גם לכבו' קבלת התמיכה...".
ובו ביום אכן הוצאו מכתבים בסגנון הבא:
"שלום וברכה!
"היות והתמיכה שעל-ידינו לתיקון המקווה שבאתר כת"ר, היתה ע"פ השתדלותו של המרכז הארצי למען טהרת המשפחה, אי-לזאת בקשתנו מכת"ר לאשר גם להמרכז הנ"ל, מקבלתם אצלינו את סכום התמיכה.
"אם כי קיבלנו מב"כ של כת"ר אישור בחתימה על קבלת הסך שלש מאות ל"י, בתור תמיכה לתיקון המקוה, בכל זאת רצוי הי' שכת"ר שליט"א בעצמו יאשר לנו מכל זה.
"ברגשי כבוד,
"בשם הנהלת אגודת חסידי חב"ד".
דעתו של הרבי לא היתה כל-כך נוחה מכל צורת הטיפול ובט"ז אלול תשי"ג הביע הרבי צערו (באדיבות ועד הנחות בלה"ק):
בענין העזר למקואות, הנה נגרם לי צער רב וכו'... עליהם להתדבר עם המרכז דטהרת המשפחה... ועוד זאת אשר נסעו בש[ם] עצמם לכמה מקומות לתקן בעצמם מקואות וכו'. ומובן שמנהלי המרכז... תולים הענין בי... ועכ"פ עתה הנה, כיון שנמצא בקרן המקואות שלהם אלף ות"ק לא"י ומהקודם לערך מאתיים לא"י, הנה לדעתי בלי ישונה, יתנו מזה למרכז טהרת המשפחה בנשיאות הרב האלפערין שי' י"ב או י"ג מאות לא"י לתיקון מקוה אחת כתיקון כ"ק מוהרש"ב נ"ע.
בה' תשרי תשי"ד כותב הרב הלפרין לאגו"ח:
"המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בעיה"ק ירושלים ת"ו
"ב"ה, ה' תשרי תשי"ד
"לכבוד אגודת חסידי חב"ד ד' עליהם יחיו
"ת.ד. 689 תל אביב
"שלום ורוב ברכה!
"כ"ק אדמו"ר שליט"א – כפי שכותב במכתבו הורה להעביר אלינו סכום מסוים לטובת המקואות בארץ – בכדי למנוע אי הבנה ולא לעורר אי נעימות וגם מפני הצורך הרב מפני הדרישות כי רבו אנו מבקשים נא הואילו להעבירם ביפה שעה אחת קודם על מה שנהיה לכם אסירי תודה.
"כפי שאמרנו אז הננו אומרים גם עתה שאנו מוכנים בעזה"י להראות ולתת חשבון איפוא והיכן ואיך הוצאו הכספים האלו.
"בברכה גמר חתימה טובה
"הננו בכבוד רב
"אפרים זלמן היילפרין".
הרבי – מנשיאי הכבוד
כבר בט"ו כסלו תשל"ג (שם עמ' 70) רושם הרב וולף את תוכן הדברים ששמע יום קודם לכן מהרב חדקוב:
"על-דבר [=מקס] שרייבער בקשר למקוואות 1) שנתן סכום כסף גדול לטהרת המשפחה להדפיס חוברת בגרוזינית על טהרת המשפחה. 2) שיש לו אפשרויות לבנות עוד 5 מקואות במשך זמן קצר ונודיע על כך לאברמסקי במברקים ב-25 בספטמבר וב-13 בנובמבר. לכן ללכת לר"י לוי להתעניין בהנ"ל הן בקשר למקוה שלנו והן בקשר למקואות בריכוזי יהודי גרוזיה שמעוניינים. בחמימות למסור ללוי על דבר זה".
ובהמשך לזה כותב הרב וולף לרבי בי"ב שבט תשל"ג (שם עמ' 89):
ביררתי שרק בב' מקואות הענין הוא לא מסודר ברמלה ובאשדוד. ברמלה נסגרת המקוה בשעה 7:00 ובאשדוד המקוה רחוקה ממקום המגורים. בענין אשדוד דיברתי עם ר' יהושע לוי והוא אמר שאם יש מגרש שאפשר לבנות עליו מקוה אז אפשר לעשות את זה, וברמלה דיברתי עם ראש העיריה וממועצה דתית וכנראה שאפשר גם שם לסדר את הענין שהמקוה תהיה פתוחה עד שעה מאוחרת".
בשנת תשד"מ העניק הרב יהושע לוי ראיון ל'כפר חב"ד' ובו סיפר על הקשרים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א (גליון ו' אדר א' תשד"מ – 1326 עמ' 11):
"בודאי. מידי שנה אנו שולחים אליו את הדו"ח של פעולותינו במשך השנה. לא פעם קיבלנו לשמחתנו בעקבות זאת תגובות והערות ממנו ואני רוצה לציין בסיפוק, שרבות מהנחיותיו ועצותיו כבר הספקנו לקיים.
"כשהרב ישעיה הרצל נתמנה לרב בכפר תבור, כבר לא פעלה שם המקווה הישנה שהיתה קיימת בעבר. הוא נסע אז אל הרבי וכשחזר הביא לי 500 דולר שהרבי שלח לנו וסיפר שהרבי אמר לו: "תגיד לר' שייע לוי שאני מבקש ממנו לבנות מקווה בכפר תבור". וב"ה המקווה קיימת.
"עד כמה שידוע לי, המוסד שלנו הוא היחיד שעבורו נערכת מגבית בבית-מדרשו של הרבי שליט"א, שמעתי שביקש מר' יוחנן גורדון, הגבאי הראשון של בית המדרש, לקיים מגבית בכל שנה, לטובת המוסד [השווה: איגרת הרבי להר"ר אלימלך קפלן שצוטטה לעיל: "קבלו בהשתדלותי ממגבית אנ"ש שי'"].
בראיון עצמו מספר הרב לוי כי "נשיאי המרכז היו גדולי הדור" הוא אינו מפרט יתר על המידה אך מסתבר שהרבי היה אחד מנשיאי הכבוד והשמועה מספרת כי הרבי עצמו ביקש שלא יוזכר הדבר כי ישנם מקומות שהדבר ימנע מאחרים לסייע...
לפני שנים אחדות פירסם האספן ר' צבי ביאלוסטוצקי מיקבץ בשם "באר חפרוה שרים", ובו אוסף כרוזים איגרות ומכתבים שנכתבו על-ידי גדולי ישראל למען המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בישראל במיקבץ שנדפס במהדורה מצומצמת וממוספרת בת 50 עותקים בלבד אנו מוצאים מספר כרוזים המלמדים על מעורבותו הרבה של הרבי בפעילות המרכז.
באחד העמודים מתנוססת תמונתו של הרבי בראש העמוד לצידו מימין "כ"ק האדמו"ר מסטמר שליט"א" ומשמאלו "ישראל אלטר אדמו"ר מגור שליט"א" בכיתוב נכתב "דאר בארימטער ליובאוויטשער רבי".
בעמוד נוסף מופיע שמו של הרבי ב"ועד האמריקאי למען טהרת המשפחה באר[ץ] הק[ודש]" ברשימת "נשיאי הכבוד".
לדברי הרב יהושע לוי "המקווה הראשונה שהוקמה ברוב פאר והדר... בתל עדשים" (כפר חב"ד שם עמ' 10).
מסתבר שלצורך שיפוץ המקוה הקציבה אגודת חסידי חב"ד באה"ק ת"ו 200 ל"י, כפי שנאמר במסמך שלפנינו:
"ב' אייר תשי"ג
"לכבוד הרבני הר"ר אברהם שי' גלטשטין
"שו"ב בתל עדשים.
"שלום וברכה!
"כבר כתבנו לכב', שהקצבנו בשביל תיקון בנין המקוה שבמחנם, סך מאתיים ל"י, ויוכלו לבוא לקבל זה.
"בכבוד, בשם הנהלת ועד אגו"ח
"ש. זלמנוב
"לפנות: ש. זלמנוב רח' ר' יצחק אלחנן 6". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
