חובה להדליק
ההוראה משם פרשתנו ״בהעלותך״ בעבודת האדם היא, שחובת כל יהודי להעלות ולהדליק ״נר מצווה ותורה אור״ ולהאיר בו את חייו, כך שהתורה תאיר את דרכו בחיים עם כל פרטיהם, ולהביא אור זה גם אל הזולת.
(הרבי מליובאוויטש)
אור גם בהסתר
״בהעלותך את הנרות״ (במדבר ח,ב). אומר רש"י: "שלך לעולם קיימת״. הכוונה היא לנרות חנוכה, שאף בגלות, בהעלם ובהסתר, תתקיים בהם הארת נרות המנורה.
(שפת אמת)
מקור השפע
"מכאן שמעלה הייתה לפני המנורה שעליה הכוהן עומד ומיטיב" (רש״י). סגולה הייתה למנורה שעליה הכוהן עומד ומיטיב, שממנה שופע שפע רב וכל טוב לבני ישראל.
(רבי יצחק מנשכיז)
ההכנה גדולה מהמצווה
הרמב״ם כתב (הלכות ביאת מקדש פרק ט, הלכה ו) שהדלקת נרות המנורה כשרה בזר, ואילו הטבת נרות המנורה אסורה בזר. מכאן ראיה שההכנה למצווה גדולה מהמצווה עצמה.
(רבי מנחם-מנדל מפילץ)
להתרגל להאיר
"צריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה" (רש״י). האדם צריך להרגיל את עצמו בעבודת ה׳ בקביעות ובתמידות עד שתחדור לעצם מהותו, שההרגל ייעשה טבע, והשלהבת תעלה מאליה.
(קרבן העני)
שבע דרכים
במנורה יש שבעה נרות, וכן בנשמות ישראל יש שבע דרכים בעבודת ה׳, כנגד שבע המידות, חסד, גבורה, תפארת וכו׳. תפקידו של אהרון הכוהן לעורר את האהבה הפנימית המוסתרת בנשמות ישראל, שנמשלו לנרות, כלשון הפסוק (משלי כ) ״נר ה׳ נשמת אדם״.
(אדמו״ר האמצעי)
ללמוד ולעשות
פרשת בהעלותך באה בהמשך לפרשת ״נשא את ראש״. ״נשא את ראש״ רומז לחלק העיוני שבתורה, לימוד והשגת דברי תורה במוח שבראש, ו״בהעלותך״ מורה על החלק המעשי – התורה כפי שהיא משפיעה על האדם ועל העולם כולו.
(שיחות קודש)
אל הקנה האמצעי
״אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״ (במדבר ח,ב). אומר רש"י: "אל מול נר האמצעי״. כאשר מדליקים את ששת הנרות צריך להפנות את השלהבת שלהם אל מול הקנה האמצעי, ואז יאירו כל שבעת הנרות יחד, וישפיעו אור עליון על ישראל.
(ספורנו) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
