הימים האלה קבועים לתשובה והתעוררות, אשר כל אחד ואחד יעשה חשבון בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך שנה תמימה * חשבון צדק של בעלי עסק ויושבי אוהל * מאיגרותיו ושיחותיו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר מהוריי"צ נ"ע
לדפוק ולחכות עד שיפתחו
אדמו"ר האמצעי אמר שבעת נעילה אפילו קל שבקלים מתעורר בתשובה. מובן היטב, שמדובר בסוג של יהודי שמחכים לתשובתו, רוצים שידפוק בדלת, וכאשר הוא דופק פותחים לו מיד, שהרי באמת למעלה רוצים שיעשו רק טוב, לכן במי שבטוחים שגם כאשר לא יפתחו לו, בכל-זאת לא ייפרד לכל הפחות – לזה לא מאפשרים כל-כך מהר, וסוף-כל-סוף הוא מתדפק [ונכנס] בעצמו.
למעלה הכול הוא ברחמים. ידועה שם היטב הרחמנות שיש על נשמות-ישראל, השרויות בחושך שכזה ובהעלם והסתר. ולא רק שאינו נעשה נפרד חס-ושלום, אלא להפך, נעשה מקורב והולך מעלה-מעלה, כי זו מדרגת 'רחוק שנעשה קרוב', שכשנעשה קרוב, קרוב הוא לגמרי בכל הפרטים.
כל זה הוא בעבור אלו שמסוגלים גם לריחוק, ויכולים לעמוד מאחורי הדלת עד שפותחים, ויש בהם חוזק אמיתי שלא לזוז ממקומם. עומדים הם, מחכים ומחכים, ועל מה שיהיה עליהם אינם חושבים, העיקר [לאחוז] בידית. לבקש שוב, ושוב לבקש, ועוד פעם, אולי עכשיו אולי הפעם, אך לזוז – לא. לכן כאשר פותחים את השערים בזמן שבו מתקבלות הבקשות – הם הראשונים, כי הם קדמו בכל אופן, והקודמים, קרובים יותר.
זאת השיגו, על-ידי ציפייתם ובקשותיהם, בזמן שעמדו וחיכו, עד שירחמו עליהם כו'.
רצון כללי להיות אחרת
[. .] הגילוי שמאיר להם הוא מעצם העובדה שעל-ידי התשובה שלהם הם נעשים קרובים וחזקים יותר, [אף] שבעיני עצמם חושבים שעדיין אינם כראוי. שהרי בתשובה יש סייעתא דשמיא, שהתעוררות זו [מלמעלה] פועלת את כל עניין התשובה, אך זה רק רצון כללי הנמשך מלמעלה – הגם שזה העיקר, מכל מקום נשאר הוא בכללות, ועיקר העבודה הוא בדרך פרט. הכלי לקבל את הגילוי (של הרצון הכללי שלמעלה, המרומז בפסוק "כי לא אחפוץ כו' כי אם בשובו מדרכו וחיה") – הוא הרצון הכללי של האדם, היינו, שיהיה לו רצון בכלל לעשות תשובה על העבר, ולרצות מכאן ולהבא להתנהג בדרכי התורה והמצווה בכל הפרטים ופרטי הפרטים ממש.
לאחר מכן צריכה להיות תשובה בפרטות בכל דבר כו', כל אחד כפי שיודע את פרטי ענייניו, ועל כך נאמר "כי אם בשובו מדרכו וחיה" – מדרכו, מאופן התנהגותו עד עתה, משם גופא יש לו לקחת 'דרך' שיהיה לו חיות בקדושה [. .] וכך הוא הפירוש במה שאומר "מדרכו וחיה", באותה מידה שהיה מסור בצד הסטרא-אחרא בתחילה, כך יהיה מסור ונתון אל הקדושה.
ביום כיפור מוכרח להביא עצמו לתשובה
[. .] ולהגיע לזה אפשר [רק] ביום-הכיפורים שאז הוא הזמן לזה. ולכן בנעילה נוצרים כוחות חדשים, שאז הוא הזמן המוכשר לתשובה, ומוכרחים כל מי שיש לו רק שייכות, שיעשה תשובה.
כל זה ביום-כיפור [בכלל], אך נעילה אינו עבור כולם, זהו רק לאלו שעוד לא עשו תשובה עד אז, אז [גם] הם ושים תשובה, כי אז הוא הזמן האחרון ממש כו'. כי לאלו שכבר הייתה התעוררות תשובה, נעילה לא פועל עליהם כל כך . . כי נעילה מצד עצמה אינה לבכייה, הרי מדוע שלא לשמוח? – תודה לק-ל, הרי 'קיים' את יום כיפור, ועתה הוא אדם טהור.
...אך יום-כיפור עצמו זה שונה לגמרי. חייבים אז לעשות תשובה, אלא שהתשובה צריכה להיות כללית ולא פרטית. וגם אם לא הולך, צריך שיעורר הוא את עצמו לכך, לא נורא גם עם תנועות חיצוניות, היינו שיצעק בקולות וצעקות, הכול כדי לעורר את עצמו. אך ההתעוררות אינה צריכה לבוא מדברים פרטיים הגורמים לו – לא-טוב, אלא כללית.
(קטעים מספר השיחות "תורת שלום" מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, עמ' 36-39, תרגום מאידיש)
נפתחו שערי השמים
היום הזה נפתחו שערי השמים, ושערי רחמים בהיכל הזכות פתוחים המה לכל ישראל אחינו
האנשים והנשים, המתעוררים לעשות חשבון צדק בנפשם על התורה שלמדו בעצמם ולימדוה
לילדיהם, ועל העבודה הקדושה אשר עשו במשך השנה לטובת החזקת בתי התורה.
(א' באלול תש"ה. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך ח, עמ' תרמח)
לחשוב ולהתבונן במה שעברה השנה
בחסד א-ל עליון עומדים אנחנו כולנו בהיכל הרחמים - בחודש אלול - שהוא חודש הרחמים שבו מאירות שלוש עשרה מידות הרחמים.
החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך-הוא, בתשובה, תפילה ותורה.
החודש הזה הוא חודש האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון-הנפש, לחשוב ולהתבונן במה שעברה עליו השנה, להתחרט על הלא-טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להית זהיר על להבא בקיום המצוות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במידות טובות.
החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת שנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות.
יש סיפור ארוך, מקובל מפי הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע,
אודות אחת התורות אשר אמר הוד כ"ק רבנו הזקן - בעל התניא ושולחן-ערוך - בשבת מברכין חודש אלול שנת תקנ"ה, מה ששמע מפי מורו ורבו הרב המגיד ממעזריטש נ"ע בשם מורנו הבעש"ט נ"ע.
ואלו דברי קדשו: רבנו אמר לנו, מה ששמע מרבנו הבעש"ט נ"ע.
כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים, שבנו פעמיים הם שני אופני תשובה, א) תשובה כללית דראש-השנה בקבלת-עול מלכות-שמים. ב( תשובה פרטית דיום-הכיפורים, לפרט חטאיו, לכבסם ולהיטהר. ושתי תשובות הללו תלויות בחשבון-הנפש שהאדם עושה בחודש אלול.
וזהו כי לולא התמהמהנו, לולא אותיות אלול, לולא התמהמהנו, אם האדם מתמהמה ומאריך בחשבון-נפשו בחודש אלול, הנה אז שבנו פעמיים, כלומר לפי אופן זה תהיה העבודה בשני אופני התשובה דראש-השנה ויום-הכיפורים.
(י"ג באלול תרצ"ז. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך ד, עמ' קלא)
לצחצח את המדים
פעם היו חסידים אומרים, שבראש-חודש אלול צריכים להתחיל לצחצח את ה'מונדיר' [=מדי החיילים ברוסיה], לקראת הכתרת המלך.
(ערב ראש-חודש אלול תרח"צ. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך ד, עמ' תי)
"במה הוציא כוחו"
אנחנו כולנו בתוך כל אחינו בני-ישראל, עומדים על מפתן שערי רחמים הנפתחים בחודש אלול הבא עלינו לטובה, והימים האלה קבועים לתשובה והתעוררות, אשר כל אחד ואחד יעשה חשבון בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך שנה תמימה.
במה הוציא כוחו ויגיעתו, ומה עשה לטובת נפשו ותעודתו הרוחנית בעצמו ובקרב אנשי ביתו, אשר גם פרנסתם ומזונם רוחני מוטל עליו, כי האב מזכה את בניו גם בכוח ונוי המוסרי. ולאור הנר האלוקי השוכן בו יבדוק מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, אשר בתוהו יילך, כי יום ירדוף יום, וחודש יחלוף חודש, ובין כה וכה והנה עוד שנה מימי חייו חלף והלך לו, והוא על עמדו יעמוד, ומה יהיה אחרית דבר זה, ואיפוא מתי יעשה גם הוא המוטל עליו בחובת נפשו המוסרית.
ובהתבוננו היטב בזה ועם זה אשר גם הוא חבר העדה, ובסיבתו יגרום מיעוט דמות ותבנית עדת החסידים, הנה בטח יתעורר בהתעוררות הנכונה ויעשה הסכם חזק בנפשו לשוב אל הוי', לעזוב את דרכיו הלא-טובים, ולהתחזק במעשי הטוב, לקבוע עיתים לתורה ולדאוג לתעודתו הרוחנית בהטבת דרכיו במידות טובות.
תמימים! זיכרו מורכם ורבכם הק' השוכן בארצות החיים, וכל איש ואיש מכם יזכור הימים ההם בזמן הזה אשר זכה לעמוד ולשמוע עבד הוי', אשר דברי קדשו חוצבים להבת אש לאמר, כל אחד ואחד עליו לדאוג לא רק בעדו ובעד אנשי ביתו לבד, כי- אם גם בעד אחיו ויושבי מקום מגורו, לנחותם ולהדריכם בדרכי אור אשר הנחילנו כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולהזכירם תעודת האדם עלי אדמה, להאיר מחשכי ארץ באור התורה ועבודה שבלב.
(כ"ה מנחם-אב תרפ"ד. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך א, עמ' תח-ט) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
