שאלה: כשאוכלים עוגות או פירות בסוכה, יש לברך 'לישב בסוכה'?

תשובה: נאמר בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים", ופירשו חז"ל "תשבו - כעין תדורו". כלומר, בימי חג-הסוכות נעשית הסוכה ביתו העיקרי של האדם. על-כן מצוות הישיבה בסוכה כוללת כל דבר שדרך האדם לעשותו בביתו: אכילה ושתייה, שינה, לימוד תורה, שיחת רעים וכו'. בלילה הראשון, חובה לאכול בסוכה לפחות 'כזית' לחם.

מדין התלמוד צריך לברך על הסוכה בכל פעם שנכנסים לתוכה, גם אם אין אוכלים בה; אולם למעשה כתבו הפוסקים, שמברכים רק על הקביעות העיקרית - האכילה - והיא פוטרת את כל שאר הדברים הנעשים בסוכה.

אכילת לחם בשיעור של יותר מ'כביצה' (ששיעורה: ל'שיעורי תורה' - 54 סמ"ק, ויש נוהגים - 100 סמ"ק) מחייבת לכל הדעות ברכת 'לישב בסוכה'.

המקדש על היין מברך 'לישב בסוכה' לאחר סיום הקידוש, והשומעים אומרים אותה בישיבה, לאחר ברכת 'המוציא'. ויש נוהגים לברכה בעמידה ומיד אחר-כך יושבים לברך 'המוציא'.

עוגות ושאר מיני מזונות מעל השיעור האמור, חייבים לאכלם בסוכה. למנהג חב"ד - מברכים 'לישב בסוכה', אולם יש נמנעים מלברך, ואחרים נוהגים לברך רק כשאכילה זו באה לקבוע 'קידוש במקום סעודה'. הספרדים מברכים על עוגות רק כשהן בשיעור המתאים לקביעת סעודה (בנטילת ידיים וברכת המוציא). שתיית תה או קפה עם כיבוד אחר, שהדרך לאכלם בבית בתורת קביעות, חייבים לעשותה בסוכה, אך ללא ברכה.

כבר במשנה מוזכר כי רצוי שלא לאכול ולשתות מאומה, אפילו מים, מחוץ לסוכה. למנהג חב"ד מהדרים בכך, אך אין לברך על כך 'לישב בסוכה'.

מקורות: סוכה מה סע"ב ומרדכי שם. שו"ע או"ח ונו"כ סי' תרלט ותרמג. שו"ע אדמו"ר הזקן ומשנ"ב שם. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' סה. ספר המנהגים חב"ד עמ' 67. אוצר מנהגי חב"ד עמ' ש. וראה שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב סי' רסח.