לקראת הפגישה בין יעקב לעשיו נשא יעקב תפילה ובה אמר: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". יעקב הצביע על המהפך שחל במעמדו; מנמלט חסר כול נהפך לבעל נכסים רבים כל-כך, והוא תהה אם כבר תמו זכויותיו ולא יעמדו לו מול אחיו. וכדברי רש"י: "נתמעטו זכויותיי על-ידי החסדים והאמת שעשית עמי. לכך אני ירא, שמא משהבטחתני – נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להימסר ביד עשיו".
באיגרת 'קטונתי', שכתב אדמו"ר הזקן לאחר גאולתו ממאסרו בי"ט בכסלו, הוא מסביר את הדברים: כאשר אדם זוכה לחסדים רבים מאת הקב"ה, משמע כי זכה לקִרבה גדולה מאוד מאת הקב"ה. זו צריכה לגרום לו להתמלא תחושת שפלות. שכן ככל שמתקרבים יותר לקב"ה, כן גדלות הדרישות מן האדם, ואפילו חטא קל מקבל משקל גדול יותר.
כשהקדושה מאירה
ויש עוד היבט ב'קטונתי': כאשר יש התקרבות בין הבורא לנברא, אין הנברא מרגיש את עצמו רחוק מהקב"ה והוא מבקש להיכלל באורו. על-ידי זה הוא מתמעט עד להתמזגותו באורו של הקב"ה. זו המשמעות של 'קטונתי' – התבטלות עצמית מוחלטת.
זה הטעם הפנימי שמלאכות החולין נאסרו ביום השבת. כאשר הקדושה מאירה בעוצמה, פוחתת מציאותו העצמית של הנברא, ואין מקום לעשייה גשמית. ביום הכיפורים ההתקרבות מגיעה לשיאה, ולכן גם אין מקום לאכילה ושתייה. הקִרבה לקב"ה, עם תחושת השפלות והחשש לפגום בה, הם משמעות האמירה 'קטונתי'.
סליחה בשיא
זה גם ההסבר להכאה על חטא בברכת 'סלח לנו' בתפילת העמידה דווקא. לכאורה, בשלב זה האדם מגיע לתכלית ההתקרבות לקב"ה, והיה מתבקש שעשיית התשובה ובקשת הסליחה תהיה קודם התפילה, כדי שייכנס אל היכל המלך נקי מן החטא.
אלא שככל שהאדם קרוב יותר לקדושה, ניכרים יותר גם פגמיו הקטנים. דווקא בשיא התבטלותו אל הקדושה ניכרים החסרונות הקטנים ודורשים תיקון, ולכן אז דווקא הוא מבקש "סלח לנו".
בחינה מחודשת
אדמו"ר הזקן כותב שיעקב אבינו "נדמה בעיניו שחטא". לכאורה, אם יעקב אכן חטא – היה עליו לעשות תשובה, והוא בוודאי עשה תשובה, שכן האבות היו בטלים כל ימיהם לקב"ה בבחינת 'מרכבה לאלוקות', ואיך ייתכן שייזקף חטא לחובתו, עד שמתעורר בו ספק אם יינצל מידי עשיו?
אלא שכאשר זכה יעקב אבינו ל'כל החסדים' וה'אמת', התעלה למקום רוחני עליון יותר, לדרגת התקרבות גבוהה יותר לקב"ה, וזו הגדירה מחדש את מצבו הרוחני. יעקב חשב שייתכן שחסרונות מזעריים – שקודם לכן לא נחשבו לחטא – קיבלו עכשיו משקל גדול יותר, ולכן הרהר מחדש בתשובה ובחן ביתר דקדוק את מצבו.
(תורת מנחם, כרך לא, עמ' 109) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
