פרשת תישא נקראת פעמים רבות בסמוך לימי הפורים, ויש קשר בינה ובין סיפור פורים. הגמרא (מגילה יב,א) אומרת כי הסיבה לגזירת אחשוורוש הייתה – "מפני שהשתחוו לצלם". גם טענת המן "ישנו עם אחד" רומזת לכך. המן טען שבני ישראל פגמו באמונה באחדות ה'. אם כן, כיצד ניצלו? זו שאלת הגמרא: "וכי משוא פנים יש בדבר?". משיבה הגמרא: "הם לא עשו אלא לפָנים (העמידו פנים, מתוך חשש); אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפָנים".
בעניין זה יש הבדל בין משפט למטה לבין דין למעלה. בית דין של מטה פוסק על-פי מראה עיניו, ואינו בוחן את כוונות הלב. ואולם הקב"ה, ש"יראה ללבב", יודע את הכוונה הפנימית של המעשה. לכן הציל הקב"ה את בני ישראל מגזירת המן, ביודעו שלא התכוונו באמת לעבוד עבודה זרה.
ראייה ללבב
דבר דומה מצוי בחטא העגל. יש כאן שאלה גדולה: הלוא זה עתה קיבלו בני ישראל מידי משה את התורה, "שנמסרה לו במתנה ככלה לחתן" (כפירוש רש"י), ואיך ייתכן שמיד ירדו לשפל נורא כל-כך של חטא עבודה זרה?!
מסבירים המפרשים, שבעצם בני ישראל לא רצו לעבוד עבודה זרה, ולא חשבו להמיר את ה' בפסל. הם רק ביקשו תחליף למשה רבנו, שעלה להר ולא חזר. זה מה שאמרו: "כי זה משה האיש... לא ידענו מה היה לו". ואם כן, לפנינו אותו עניין: כשבוחנים את המעשה עצמו, יש כאן עבודה זרה; אבל אם מביטים על הכוונה הפנימית, בני ישראל רק חיפשו מנהיג במקום משה.
רמז למרדכי
חז"ל אומרים (מגילה יג,ב) שבסיפור פורים הקב"ה הקדים רפואה למכה – הסיפור על מרדכי ששמע את שיחתם של בגתן ותרש, וכך היה יכול להציל את אחשוורוש מהתנקשות.
גם בפרשת תישא הוקדמה רפואה למכה. לפני הסיפור על חטא העגל התורה אומרת: "וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ-מֵאוֹת", ויש כאן רמז למרדכי ("מרדכי מן התורה מניין? דכתיב 'מר דרור' ומתרגמינן מירא דכיא", חולין קלט,ב), המייצג את האמונה המוחלטת בקב"ה – "לא יכרע ולא ישתחווה".
האמת של יהודי
התנהגותו זו של מרדכי ביטאה את אמונתו האמיתית של כל יהודי, ולכן ביקש המן לפגוע בעם ישראל כולו, "כי הגידו לו את עם מרדכי". הוא הבין שכל יהודי, בעצם מהותו, יש בו עניין זה, ש"לא יכרע ולא ישתחווה", מפני שמאירה בו נקודת היהדות.
נמצא שהקדמת עניין "מר דרור" ("מירא דכיא", הרמז למרדכי) היא בבחינת רפואה למכה לחטא העגל, כי עניינו של מרדכי מוכיח שכל עניין החטא אינו אלא "לפָנים", ואילו האמת הפנימית של כל יהודי היא, שהוא קשור עם הקב"ה קשר לא-יינתק, בהיותו חלק מ"עם מרדכי".
(תורת מנחם, כרך מו, עמ' 179; עמ' 212) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
