שאלה: אדם הנוהג לתת בכל יום קודם התפילה סכום קבוע לצדקה, האם חל על זה תוקף של נדר?
תשובה: הכלל הוא שאם אדם נהג מנהג טוב פעם אחת (בעשייה או בהימנעות מעשייה) מתוך מחשבה לנהוג כך תמיד, או שנהג כך שלוש פעמים בלי כוונה לעתיד – הדבר נחשב כאילו קיבל זאת עליו בנדר, וכדי לבטלו עליו לערוך 'התרת נדרים' על מנהג זה לפני שלושה אנשים, בהנחיית מי שיודע את דיני ההתרה.
לכן כל מנהג שאדם רוצה לקבל עליו רצוי להתנות מתחילה שעושים זאת 'בלי נדר'. וגם אם אין כוונתו לנהוג כך בקביעות, יש לשנות את המנהג מפעם לפעם, ובענייננו - שלא ייתן שלוש פעמים רצופות אותו סכום, כך שלא יתקבל ש"נהג כך שלוש פעמים".
ה'מודעה' שמצהירים בנוסח 'התרת נדרים' בערב ראש השנה, וכן אמירת 'כל נדרי' בליל יום הכיפורים, שבהן מבטלים מראש (כמה סוגי) נדרים שייעשו במשך השנה, אמורות להועיל לביטול נדר. אך אם בשעת הנדר הוא זוכר שהצהיר זאת בשעתו, ובכל-זאת נודר, אפילו אם חושב בליבו שנדר זה בטל, אמירתו מבטלת זאת כ'דברים שבלב'. לכן, ומעוד סיבות, נפסק למעשה ש"אין לסמוך [על כך] להתיר ללא שאלת חכם, כי אם לצורך גדול", כי האמירות הללו באו ללמד זכות בדיעבד על מי שעבר על נדריו, בשל חומרת העוון שבזה, ולא נועדו להתירם לכתחילה.
מקורות: טושו"ע יו"ד סי' ריא ס"א-ב (ורעק"א) וסי' ריד ונו"כ. שו"ע אדה"ז סי' קסא ס"ח, סי' רמט סי"ג וסי' תסח סי"ז. שער הכולל פמ"א ס"ג. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 77. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
