נושאים נוספים
	אכילה שממשיכה מלמעלה מהשתלשלות עד לגשמיות
	הגאולה נמצאת בתוך התפילה והבקשה עבורה
	בן יכבד אב
	פרשת עקב
	הלכות ומנהגי חב"ד

"למחרת היארצייט של אאמו"ר ז"ל ובקשר עם המחשבות דיום היאר־צייט" מצא הרבי לנכון לחזק את בת משפחתו שנשארה בודדה בעולם "משרידי משפחתנו בדורנו" * "ישיבה על קברו" ע"י פעולות שיזם הרבי לזכרון אביו פעולות בשנים תש"ל ושרשרת אירועים בשנת תשד"מ * בבואנו מיום ההילולא שלו בכ' במנחם־אב

 מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בי"ב סיון תשי"ב כותב הרבי לחסיד רבי מנחם מענדל ברוק ז"ל (אגרות־קודש חלק ו עמוד קח. 'לקוטי שיחות' כרך כד עמ' 422):

זה עתה נתקבל מכתבו, בו מודיע אשר נולד לו בן למזל טוב ונקרא שמו בישראל ע"ש אאמו"ר ז"ל, לאורך ימים ושנים טובות.

(אחרי שמברכו מסיים הרבי:)

ויהי רצון מהשם־יתברך, אשר כשם שגרם לי קורת רוח ביותר במה שקרא שם בנו בשם אאמו"ר ז"ל, הרי יזכהו השי"ת להיות בקורת רוח ונחת רוח מכל בני ביתו וגם מעצמו שיחי', הן ממצבם בגשמיות והן ממצבם ברוחניות, ויזכה לבשר תמיד אך טוב וחסד.

בברכת מזל טוב.

בכל מאורע יש טוב

בכ"ף מנחם־אב תשי"ד — עם מלאות עשר שנים לפטירת אביו — הזכיר הרבי (תורת מנחם כרך יב עמ' 159־158) את הדיון בפוסקים, אם מי שלא ביקר על קברי אבותיו משך י' שנים  יכול לעשות כן עתה — והסיק (עפ"י הפוסקים) לחיוב.

ייתכן ומדובר כאן בעניין רוחני גרידא, שכן הרבי לא הזכיר בצורה מפורשת את השייכות לעניין זה.

קרובת משפחתו של הרבי, המשוררת זלדה שניאורסאהן־מישקובסקי ז"ל, נתאלמנה מבעלה וכתבה על־כך לרבי.

בתאריך כ"א במנחם־אב תש"ל השיב לה הרבי במכתב מיוחד, שמסתיים בנימה אישית: "מיוסד על הקירבה המשפחתית וכולי, ובפרט שרק אחדים נשארו משרידי משפחתנו בדורנו" ('אגרות־קודש' כרך כו עמ' תנד; 'לקוטי שיחות' כרך טל עמודים 292־291):

זה מזמן קבלתי מכתבה, ומטעמים מובנים הי' קשה לענות עליו, שהרי קשה למצוא האותיות המתאימות והענינים המתאימים. אבל למחרת היארצייט של אאמו"ר ז"ל ובקשר עם המחשבות דיום היא"צ, הרי הזמן והרגש מוכשרים יותר למענה על מכתבה ולהביע אי־איזו מחשבות בהמשך ליום אתמול.

הנקודות העיקריות בדברי הרבי:

בכל דבר ענין ומאורע — ישנו טוב, ולא רק בנוגע לחיי עולם הבא, אלא גם בעולמנו זה.

נקודה נוספת — אשר המעשה הוא העיקר, והרי בכל דבר נמצא העיקר.

כיון שהמדובר הוא בעלית נשמת אדם קרוב השמימה, הרי על הקרובים אליו להמשיך בפעולות בהן הי' עוסק הנפטר בחיי חיותו בעולם הזה, וכאמור — במעשה בפועל;

להתוועד ולספר

ממסמך (שנדפס בספר 'משבחי רבי' עמודים 44־43) עולה, כי בערב כ"א מנחם־אב תש"ל נתקבלה הוראה ממזכירות הרבי להתוועד בכל בתי הכנסת של אנ"ש ולדבר על אישיותו של בעל ההילולא, במיוחד — אם אפשר — מפי זקני החסידים שהכירוהו.

הוראה זו הייתה "בקשר עם יום השנה ה־26 להסתלקותו של הגאון הצדיק החסיד והמקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע, אביו של יבלח"ט אדמו"ר שליט"א, החל ביום שבת קודש כ' מנחם אב".

הוראה טלפונית נוספת הייתה שידברו בקייטנת גן ישראל על נושא מסירות־נפש (עדות הרב מאיר דוד דרוקמן שליט"א — פורסמה ב'התקשרות').

שישלחו אקספרס

בשנת תש"ל נדפסו הספרים "לקוטי לוי יצחק", והוראות שונות ליוו את ההדפסה (ראה 'ימי תמימים' עמ' 360; 362; 365; 388), וכן את הפרסום.

ההוראה הייתה: "להשתדל שייצא בצורה יפה" (שם עמ' 365) "לדאוג לפרסום מאמרי הערכה" (שם) "לפרסום מודעה על הוצאה לאור" (שם עמ' 362) ועוד.

בשיחת הטלפון שהתקיימה בחודש אלול תשל"ב, ממזכירות הרבי לרב אפרים וולף ז"ל, "הורו למסור לר' יהושע מונדשיין (ז"ל) אשר ערך מפתח ענינים ללקוטי לוי יצחק, שישלחו לו אקספרס החלק האחרון, וכ"ק אד"ש ממהר שהכל יודפס לפני ר"ה ויוהכ"פ ולכל הפחות לו' תשרי. ההדפסה בקונטרס מיוחד לכל המפתחות ('ימי תמימים' כרך ה' עמ' 395).

לפועל התארכה העריכה ונשלמה בשנת תשל"ג.

ההילולא ה־40

בשנת תשד"מ מלאו ארבעים שנה לפטירת אביו, והרבי העלה זאת על נס.

במכתב לכינוס השלוחים החמישי בארצנו הקדושה ('לקוטי שיחות' כרך כט עמ' 423) ציין הרבי:

 "ההילולא הארבעים: ויש־לומר על־דרך הרמז בפרשת מסעי (בגלות) ויעל וימת שם בשנת הארבעים (לפני שנה זו — תשד"מ) בחודש החמישי — וראה ראש השנה ב, ב בסופו.

הארבעים: ראה עבודה זרה (ה, ב) זהר חלק ב (כה, א) רש"י סוף פרשת תבוא. לקוטי שיחות כרך ח' (ע' 337 ואילך)".

אמנם כבר במוצאי תשעה באב כתב הרבי מכתב כללי־פרטי [שנשלח לאישים רבים] אשר בסיומו מופיע הקטע הבא:

נ.ב.

הש"ק שלאחרי ט"ו במנ"א — הוא כ"ף במנ"א, יום היא"צ וההילולא של אאמו"ר לוי יצחק בן הרב אא"ז ברוך שניאור ז"ל — זה ארבעים שנה.

ועלי החוב והזכות גדול להציע ולבקש וכו' — ללמוד בההתועדות מתורתו, ולנדב ביומא דין לז"נ [=לזכרון־נשמתו],

שמסר נפשו על הפצת היהדות בתוככי בנ"י "מאחורי מסך הברזל"

ועי"ז [ועל־ידי־זה — בגין כך] הי' חבוש בבית האסורים ונשפט לגלות ומת בגולה ושם מ"כ [=מנוחתו כבוד],

זכותו יגן עלינו ועכ"י [ועל כל ישראל] — שליט"א.

נסיעה בחינם

ב'כפר חב"ד' התקיים באותה שנה לראשונה כנס תורה מרכזי, ביום חמישי כ"ח מנחם־אב, בהשתתפות גדולי תורה ומרנן ורבנן. דיווח מפורט הופיע ב'כפר חב"ד' גליון 158 (ב' אלול תשד"מ) עמודים 19־16 [וראה בגליון 156 עמ' 37 מודעת אגו"ח לקראת המעמד; ידיעה על ההכנות שם גליון 177 עמ' 15 (וכן ידיעה על 'ירחי כלה' בנ.י,)] ועפ"י השמועה בשעתו גרם נחת רוח רב לרבי.

במוצאי שבת קודש פרשת ואתחנן תשד"מ אמר הרבי לרב חודקוב, שבעת קריאת התורה במנחה עלה בדעתו מה שכתוב בפרשת עקב פעמיים "ארבעים שנה" — בקשר עם כך שהשנה היא שנת הארבעים להסתלקות אביו ז"ל.

הרב חודקוב והרב גרונר קיבלו מידי הרבי בקבוק משקה (מרוסיה), וכן בקבוק יין עבור ה"ירחי כלה", והרבי ביקש שיעמידו לרשות המעוניינים לנסוע ל'ירחי כלה' כלי רכב ללא תשלום (באותו ערב התקיים כינוס מיוחד ב'ירחי כלה').

התייחסויות שונות

ביום א' י"ד מנחם־אב, לקראת תפילת ערבית, יצא לאור קונטרס "ליקוטי שיחות" לכ"ף מנחם־אב (משיחות כ"ף מנחם־אב תש"מ) על דבר כוללים לזקנים וזקנות.

בהתוועדות ט"ו מנחם־אב בשיחה הרביעית הזכיר הרבי כי בעשרים באב ימלאו ארבעים שנה ליום ההילולא של אביו ואז ביקש שיערכו את הספר מראי מקומות לפסקי־הדין שברמב"ם.

כהמשך להתוועדות כ"ף מנחם־אב בשבת קודש, התקיימה התוועדות מיוחדת נוספת ביום א' כ"א מנחם־אב. בהן בלט נושא שנת הארבעים. גם בכינוס הילדים שהתקיים ביום ג', ט"ז מנחם־אב, הוקדש קטע של המנחה הרב יעקב יהודה העכט שהזכיר את הרב לוי יצחק.

מנהגים מהבית

ביום ג' כ"ג מנחם־אב התקיים כינוס לזקנים. בתוכנית היה כתוב: "דברי הפתיחה — בדבר מלכות מתורתו של ר' לוי יצחק המובן להנאספים שי'. אזכיר עה"צ".

את דבריו בשיחה קישר הרבי לשמו של אביו זצ"ל, וגם את השיחה השלישית בשבת־קודש פרשת ראה ז"ך מנחם־אב מבה"ח אלול דיבר אודות שנת הארבעים לאביו ז"ל.

(כל הפרטים מ'רישומה של שנה — בבית חיינו — ה'תשד"מ').

במהדורה החדשה של ספר 'ימי מלך' (הנמצא בדפוס) נאספו פרטים רבים על מנהגי הרב ר' לוי יצחק כפי עדותו של הרבי.

נוסיף כאן פרט אחד שנחשף בשנים האחרונות מכתב־יד־קדשו של הרבי שכתב:

"לא ראיתי... בבית אאמו"ר".

במענה לאחד (פורסם ע"י ועד הנחות בלה"ק), כתב הרבי:

אע"פ שכ' בשלחן ערוך אדמו"ר הזקן נבג"מ בסימן רס"ד סעיף יב וזל"ק דמצוה מן המובחר להדר אחר שמן זית כמו לנר חנוכה לא ראיתי אף פ"א [=אפילו פעם אחת] בבית אאמו"ר ולאח"כ בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר שידליקו בעש"ק ויו"ט, כ"א [כי אם] רק בנרות חלב (ואפילו בעש"ק חנוכה, שהדליקו נ"ח בשמן זית) וגם לא בנרות שעוה.