חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:03 זריחה: 6:48 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שמחה פורצת
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1656 - כל המדורים ברצף
להתמזג בתוך היחד היהודי
יש חדש
ברכות ברגע האחרון
שמחת תורה
שכר הריקוד
העולם נרגע
קנאת המוסלמי
שמחה פורצת
מאודסה לנתניה דרך המוזיקה
הקפות ועליות

לשמחה כוח מיוחד לקרב את הגאולה, שכן 'שמחה פורצת גדר', וממילא היא פורצת גם את גדרי הגלות. החג שמייצג את השמחה הוא חג הסוכות. שלוש פעמים הוזכרה בתורה המצווה לשמוח בחג הזה, והדבר מבטא את הקשר המיוחד של החג עם השמחה. עיקר השמחה היא בשמחת בית השואבה, שעליה נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו".

שמחת בית השואבה קשורה לניסוך המים שהיה מתקיים בחג, נוסף על ניסוך היין שהיה מתקיים במשך כל השנה. ניסוך היין לא היה מלוּוה שמחה מיוחדת, ודווקא ניסוך המים נעשה מקור של שמחה סוחפת.

יין ומים מסמלים שתי גישות כלליות בעבודת ה'. היין, שיש בו טעם, מסמל עבודת ה' שבאה מתוך הבנה וידיעה. מים, שאין בהם טעם, מסמלים עבודת ה' הנובעת מקבלת עול, מהתבטלות שלמעלה מכל שכל והבנה. היהודי מקיים את הדברים מפני שכך ציווה ה'.

כוח המים

מטבע הדברים, כשאדם פועל מתוך הבנה וידיעה, הוא מרגיש יותר שמחה והנאה, ואילו כשהוא פועל מתוך קבלת עול, אין בזה שמחה מרובה כל-כך. אם כן, למה השמחה הגדולה של שמחת בית השואבה קשורה בניסוך המים (שמסמלים קבלת עול והתבטלות) דווקא ולא בניסוך היין (שמסמל הכרה והבנה)?

כאן אנו מגיעים למהותה האמיתית של שמחת בית השואבה. אופייה של שמחה זו, שהיא בלתי-מוגבלת. זו שמחה שפורצת את כל המסגרות והמגבלות וסוחפת את האדם לדרגות רמות ועליונות ביותר. השגת שמחה גדולה ונעלה כזאת אי-אפשר על-ידי 'יין' אלא על-ידי 'מים' דווקא.

כל שמחה, מעצם מהותה, היא פריצה מסוימת של מגבלות. עובדה שבעת השמחה האדם עושה דברים שבזמנים רגילים לא היה מעלה על הדעת לעשות. שתקן – מתחיל פתאום לדבר ולשיר; אדם שקול ומיושב – רוקד ומפזז כילד קטן; אפילו נכה עשוי לקרטע ולקפץ בשעה שליבו גואה משמחה.

למעלה מהשכל

ואולם כדי שהשמחה תהיה בלתי-מוגבלת באמת – צריכה גם סיבת השמחה להיות בלתי-מוגבלת, שהרי התוצאה תלויה בסיבה. ככל שמקור השמחה מוגבל פחות – גם השמחה עצמה מוגבלת פחות. שמחה אמיתית ובלתי-מוגבלת יכולה לפרוץ דווקא כאשר מתעלים מעל השכל וההבנה. כל עוד סיבת השמחה שכלית והגיונית, עדיין הדברים נתונים בבקרת השכל, והשמחה אינה יכולה להיות בלתי-מוגבלת.

דבר זה מסביר למה ניסוך המים דווקא הביא את השמחה הגדולה ולא ניסוך היין. כל עוד עבודת ה' היא בבחינת 'יין', מתוך ידיעה והבנה, גם השמחה שבאה בעקבותיה מוגבלת על-פי מידת הידיעה וההבנה. ככל שעולה הידיעה וההבנה בגדולת ה' – גדֵלה השמחה, אך תמיד היא מדודה על-פי רמת ההכרה וההבנה. ואולם כאשר יהודי מתעלה מעל מגבלות שכלו ומגיע לעבודת ה' בבחינת 'מים', בקבלת עול שלמעלה מכל שכל והבנה – או-אז הוא מתקשר עם הקב"ה עצמו, ומגיע לשמחה בלתי-מוגבלת באמת.

אמנם השכל הוא ממעלותיו הגדולות של האדם, ובו יתרוננו על בעלי החיים, אך גם השכל אינו סוף פסוק, וגם הוא צריך להגיע לשלמותו על-ידי התעלות לדרגות שלמעלה מהשכל. אי-אפשר להגיע לדרגות האלה על-ידי שכל והיגיון, אלא על-ידי התבטלות וקבלת עול מוחלטת לרצון ה'. כשיהודי מגיע להתבטלות כזאת ומתקשר עם הקב"ה – פורצת מליבו שמחה כשמחת בית השואבה, וזו מביאה גם את שמחת הגאולה האמיתית והשלמה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)