חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:41 י"ג בתמוז התש"פ, 5/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

העולם יתוקן מעצמו
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1661 - כל המדורים ברצף
מצבור האנרגייה שבדור הצעיר
יש חדש
בין שרה ליונה
שרה אימנו
בקשה הפוכה
להיות מוכנים
תאונה והצלה
העולם יתוקן מעצמו
השליח הטרי והוריקן 'מייקל'
מה הם 'שידוכין'?

כאשר הרמב"ם מתאר את ימות המשיח (בסוף הלכות מלכים) הוא כותב: "לא נתאוו החכמים והנביאים (ל)ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם... ולא כדי שינַשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחוכמתה".

למקרא הדברים מתעוררת שאלה פשוטה: הרמב"ם מדבר כאן על "החכמים והנביאים". וכי יעלה על הדעת שזו תהיה משאת נפשם?! הלוא אפילו אם נשאל את חכמי אומות העולם למשאת נפשם הגדולה לא ישיבו שהם מבקשים לשלוט על העולם ושינַשאו אותם העמים האחרים. על-אחת-כמה-וכמה החכמים והנביאים בעם ישראל. מדוע הרמב"ם צריך לשלול מחשבה כזאת?

בלי פעולה ישירה

הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך לה, עמ' 98) מסביר שכוונת הרמב"ם עמוקה יותר. היה אפשר לחשוב שהחכמים והנביאים משתוקקים לימות המשיח כדי שיוכלו להשליט בעולם את האמונה בקב"ה וש"כל בני בשר יקראו בשמך". על כך הוא אומר שלא זו משאת נפשם, אלא שההשפעה על אומות העולם תבוא מאליה, ולא שיצטרכו להשליט אותה על העמים.

יש שתי דרכים להביא את אומות העולם לידי הכרה בקב"ה: האחת, על-ידי השלטת האמת האלוקית על העולם, אם בכפייתה על האנושות אם בהנחלתה על-ידי הסברה. דרך שנייה היא שעם ישראל עוסק "בתורה וחוכמתה", והאור האלוקי מאיר מעצמו על העולם ומביא אותו לידי הכרה בקב"ה.

שתי דרכי הפעולה האלה מרומזות בסוף פרק יא ובסוף פרק יב של הלכות מלכים. בסוף פרק יא הרמב"ם כותב שהמשיח "יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". כאן יש פעולה ישירה של השפעה על העולם והבאתו לידי תיקון. לעומת זה, בסוף פרק יב הוא כותב: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". כאן לא מוזכרת פעילות כלשהי של המשיח או של עם ישראל, אלא שזו תהיה מציאות העולם בימות המשיח, בעקבות האור האלוקי שיאיר בימים ההם.

על כך הרמב"ם אומר שההשתוקקות של "החכמים והנביאים" לימות המשיח אינה לדרך הפעולה הראשונה, של השלטת האמת האלוקית על העולם, אלא למצב שבו בני ישראל "יהיו פנויין בתורה וחוכמתה", וממילא העולם כולו יתנהל כפי האמת ויעבוד את ה'.

שמחה לכול

על-פי זה הרבי מסביר מדוע כאשר ילדה שרה את יצחק אירעו ניסים גדולים של פקידת עקרות, ריפוי חולים ועוד. על הפסוק "וַתֹּאמֶר שָׂרָה, צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים, כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי" מפרש רש"י: "הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפילות נענו עמה, ורוב שחוק היה בעולם". והלוא הקב"ה אינו עושה ניסים לשווא, ומה הצורך בכל הניסים האלה?

אלא שכדי שבני ישראל יוכלו לפעול על אומות העולם נדרשה פעולה מיוחדת של הקב"ה שגם אומות העולם ירגישו שעיקר מציאותו של העולם היא עם ישראל. לידת יצחק לא הייתה נס פרטי אלא כללי. כדי שתהיה לידת יצחק נעשו אברהם ושרה "אב לכל העולם" ו"שרה על כול" – וממילא כשאירע הנס הוא חדר ופעל בעולם כולו ונשתנו סדרי בראשית (גם אצל אומות העולם). כך גם בזמן הגאולה, הגילוי האלוקי לעם ישראל יהיה בתכלית השלמות, והוא ישפיע ממילא על עמים רבים, עד למצב של "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)