לא צריך סיבה
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב" (בראשית כה,כח). אצל עשיו צוין הטעם והנימוק לאהבת יצחק אליו, ואילו אצל יעקב נאמר "ורבקה אוהבת את יעקב", בלי ציון סיבה. כי על יעקב לא צריך להסביר ולנמק מדוע אוהבים אותו.
(עיטורי תורה)
לראות ולידום
על "כי ציד בפיו" מפרש תרגום אונקלוס כי יצחק אכל מצידו של עשיו, היינו שעשיו פִרנסו. כאשר ההורים נצרכים לילדיהם, הם נאלצים פעמים רבות לראות את מעשיהם ולידום ולקבל הכול באהבה.
(מטה יהודה)
נשאר 'איש'
"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל" (בראשית כו,יג). הנוהג שבעולם, שעשירים ככל שעושרם גדל, ה'איש' שבהם פוחת והולך. החידוש ביצחק הוא, שעל אף היותו "הלוך וגדל", עם זה "ויגדל האיש" – הוא גדל ועלה במעלות האדם.
(באר יצחק)
בכוח הברכה
"ותיקח רבקה את בגדי עשיו... ותלבש את יעקב" (בראשית כז,טו). רבקה אימנו חזתה מראש שכאשר בני יעקב יהיו בגלות, כשייאלצו ללבוש את 'בגדי עשיו', לא תהיה להם תקומה בלי ברכתו של יצחק.
(רבי בונם מפשיסחה)
וכי דגן זרע
"ויזרע יצחק בארץ ההיא" (בראשית כו,יד). רבי אליעזר אומר: וכי יצחק זרע דגן? אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים.
(פרקי דרבי אליעזר)
כוונת הזריעה
מה פשר התמיהה על יצחק שזרע דגן? אלא אף שבחיצוניות זרע דגן, הכוונה הפנימית של הזריעה הייתה שיוכל לקיים מצוות מעשר. נמצא שלמעשה זרע צדקה ולא דגן.
(לקוטי שיחות)
כנגד שלושת העמודים
"ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר וַעֲבֻדָּה רבה" (בראשית כו,יד). עבודת שלושת האבות היא כנגד שלושת העמודים שעליהם העולם עומד: אברהם – גמילות חסדים; יצחק – עבודה; יעקב – תורה. לכן נאמר ביצחק "ועבוּדה רבה".
(לקוטי לוי-יצחק)
באר בכל יהודי
"ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" (בראשית כו,יט). בכל יהודי טמונה "באר מים חיים", אלא שלפעמים היא מכוסה אבנים וטיט. הכתוב מלמדנו שיש להסיר את הכיסויים, לחפור ולפעול עם הזולת, עד שמגיעים ל'מים חיים' שבקרבו ומגלים אותם.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
