נושאים נוספים
	גילוי הפנימיות שבתורה ובבית-המקדש
	"ופרצת" תביא את המשיח
	מצפים ל"דמי חנוכה" מהקב"ה
	"מבצע חנוכה"
	הלכות ומנהגי חב"ד

המשמעות של "מעות חנוכה" מהקב"ה, כפי שהסביר הרבי בשנת תשח"י * הרבי משגר 'דמי חנוכה' לחניכי מחנה החורף של חב"ד במרוקו בחורף תשד"מ * הילד שקיבל 2 דולרים בט"ו בשבט בתור 'דמי חנוכה' * החסיד שקיבל 50 מטבעות (!) בתור 'דמי חנוכה' * איזה שימוש עשה הרבי ב-150$ ששיגרה אחת מנשות אנ"ש כ'דמי חנוכה', וכיצד הגיב לחנוכייה עבודת-יד שקיבל ליו"ד שבט תש"ל?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ישנו מנהג ישראל ליתן "מעות חנוכה" – שזהו ענין של השפעה נוספת, היינו, שנוסף לכך שבכל השנה נותנים להם כל צרכיהם במזון ולבוש, בגשמיות וברוחניות, נותנים להם גם "מעות חנוכה".

וכיון ש"מנהג ישראל תורה הוא", נכלל גם מנהג זה בהענין ד"מה שהוא מצוה לבניו לעשות הוא בעצמו עושה", ולכן, צריך הקב"ה ליתן לכל בני-ישראל – שהם בניו – "מעות חנוכה", דהיינו, השפעה נוספת, כמו שנתבאר לעיל בענין סוד שורש וסוד תוספות.

 - דברים אלו נאמרו ע"י הרבי בהתוועדות שבת קודש פרשת מקץ תשח"י ('תורת מנחם' כרך כא עמ' 296-295), כשהוא מוסיף:

לא איכפת לי אם ענין זה נקרא בשם "מעות חנוכה" או בשם אחר, אבל העיקר הוא שתומשך השפעה נוספת, היינו, שלא זו בלבד שיהיה לבני ישראל כל צרכיהם (לא בצימצום אלא) בהרחבה, אלא עוד זאת, שתומשך להם השפעה בלי גבול: "והריקותי לכם ברכה עד בלי די"!

וסיים:

צריכים רק להבהיר שריבוי ההשפעה וריבוי התענוג לא תגרום לכך שיהיו שקועים בהגשמיות, אלא שינצלום באופן שיעשו מהגשמיות כלי לאלוקות.

ציון לרגצ'ובי בענין מעות חנוכה

בהזדמנות ציין הרבי בכתב יד קדשו ל'צפנת פענח' (הלכות מתנות עניים פרק ט' הלכה ב') שם נאמר:

"עי' ירוש' פ"ג דדמאי ה"א ולקמן בהל' שמיטה ספ"ח דגם בקופה נקט שם שמקבלין פת וצ"ל דבשביעית התקינו כן כדי שיוכלו לקבל גם מהחשודים על השביעית וזה היה נוהג עד חנוכה כמבואר בדברי רבינו בהל' שמיטה פ"ד ה"ו ומאז ואילך היו מקבלין מעות וזה סמך למנהגנו שמקבלין מעות חנוכה".

360 פרנק כ'דמי חנוכה' למשתתפי מחנה החורף במרוקו

ביום ז' טבת תשד"מ העניק הרבי 360 פרנק הרבי להת' הנוסעים לעבוד במחנה-חורף במרוקו (מנחם מענדל רסקין, מנחם מענדל מטוסוב ושלום שריקי), וכתב:

דו"ח ופ"נ נ[תקבל] ות"ח ת"ח

המצו"ב [=המצורף בזה] יחליפו בממון מרוקו ויתנו דמי חנוכה להחונים בהמחנה חורף שי' שבהדרכתם (שהרי פעולת חנוכה נמשכת)

אזכיר עה"צ [=על הציון].

דמי חנוכה מאוחרים

אחד מאנ"ש שהיה רגיל לנסוע לרבי בדרך כלל ליו"ד שבט נכנס שנה אחת עם בנו ל'יחידות' בט"ו בשבט.

הרבי פנה לבן ושאל אותו האם קיבל "חנוכה געלט" (דמי חנוכה) מהרבי. הבן השיב: לא. אז העניק לו הרבי שני שטרות של דולר באומרו: זה עבור דמי חנוכה.

שח הרה"ח ר' מאיר שי' זאיינאץ מברזיל ('חיים של ברכה', עמ' 110): "באחת השנים נסעתי לחתונה שהתקיימה בימי חנוכה. יום אחד שמעתי שהרבי מחלק דמי חנוכה לילדים. נסעתי ל-770, בתקווה שאולי הרבי ייתן גם לי דמי חנוכה. עמדתי וחיכיתי למעלה בלובי של הכניסה. כאשר הרבי עלה מבית-המדרש עם ר' לייבל גרונר שאחז בידו קופסא גדולה הוא ראה אותי ושאל את ר' לייבל אם יש לו חבילה סגורה של דיימ'ס (שמכילה בדיוק חמישים מטבעות), כדי שייתן לי דמי חנוכה.

"ר' לייבל ענה לרבי שכבר לא נשארה אף חבילה סגורה, ויש רק מטבעות בודדים. הרבי עשה תנועה כזו בראש הק' והגיב: אה... הרבי הכניס את ידו לכיסו, לקח בידו הק' חופן של מטבעות 'דיים' כמו באקראי, נתן לי ואמר: "דא איז חנוכה געלט" [=זה דמי חנוכה] ובירך אותי. כשיצאתי מהמקום, מניתי את חופן המטבעות שהרבי נתן לי וראיתי כי היו שם לא פחות ולא יותר מחמישים מטבעות בדיוק (!) של עשר סענט, כמו שיש בכל חבילה סגורה".

עשרים לארץ הקודש

אחת מנשות אנ"ש שיגרה לרבי בראש-חודש טבת תשל"ו 150$ בתור 'דמי חנוכה', שישתמש בהם לבריאות כטוב בעיניו. הרבי הורה ל"מזכירות" להשתמש בכסף להוצאות הנוסעים להתעסק במבצע-הקודש ב"עשרים לארץ-הקודש-תבנה-ותכונן כמדובר".

כלומר:

עשרים דולר שוגרו לארץ-הקודש – לאלה שהתעסקו שם במבצעים (ראה 'אגרות-קודש' כרך לא עמ' עו).

וקצת באותו נושא: מענה שכתב הרבי למזכירות לגבי חלוקת דמי חנוכה ממנו לחיילי צה"ל ('מבית המלכות' א' עמ' 226):

"לטלפן להרב אפרים וולף שי', וישמסור לכולם שהמטבעות יתנו שם שהרי אי-אפשר לשלוח מכאן וכו'".

בשנת תש"ל שיגרה אשה יהודיה מטינק שבניו-ג'רזי מתנה לרבי חנוכייה מעוצבת עבודת יד לרגל מלאת עשרים שנה לנשיאותו בצירוף ברכות ואיחולים.

הרבי, שלא רצה לקבל מתנות, שיגר לה תמורה כספית עבור עבודתה, וכתב לה בין השאר (תרגום 'מורה לדור נבוך' א, עמ' 140):

אני מעריך עמוקות את המתנה ליום השנה, החנוכייה שעיצבת, היא מרשימה בדמות המראה העתיק שלה, והיא כמובן סמלית מאוד מאוד. כפי שהיתה לי הזדמנות להזכיר לפני כן, אחד המסרים הבולטים של נרות חנוכה הוא שליהודי אסור לעולם להיות מרוצה מהמצב של "האור", ככל שיהיה משביע רצון ביום מסוים, אלא הוא חייב להוסיף הארה נוספת, עבור עצמו והסובב אותו, מיום ליום.

ברצוני לשבח אותך במיוחד על התובנה שלך בכך שנתת לחנוכייה זאת צבע וציפוי שמסמלים עתיקות רבה. זה מתאים מאוד, משום שכתוב בתלמוד שבגלל ההתרוששות שהיהודים סבלו בזמן הדיכוי באותם ימים, לא היתה להם מנורת זהב בבית-המקדש, אלא הם נאלצו להשתמש במנורה שעשויה מבדיל (ראש השנה כד, א).