חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ג בסיון התש"פ, 5/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בסבר פנים יפות, בלי פוליטיקה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אבן-הבוחן לניצחון הספרים – הוספה בלימוד התורה
נקודת כל העניינים – "ודוד עבדי נשיא להם לעולם!
בסבר פנים יפות, בלי פוליטיקה
פירוש הקרוב לפשט הכתוב
השפעת יוסף למלכות משיח
הלכות ומנהגי חב"ד

איזה עיקרון קבע הרבי למקום מגורי האברך? * לא לשנות את הסדר שקבע אדמו"ר הריי"צ * כיצד הגיב הרבי למראה תמונת ילדה מדליקה נרות שבת-קודש * יותר מעשרה בטלנים יש לרבי בארץ-הקודש * האיש שהציע לייסד רשימה בלתי-מפלגתית לכנסת * וגם: איך ללמד גיאוגרפיה כשאין ספרות על טהרת הקודש – יחידות משנת תשל"ד

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מעשה באברך שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי. טרם נישואיו הורה לו הרבי: רצוני שמקום מגוריך יהיה תמיד מקום כזה שרמת יראת-השמים שם תהיה גבוהה ב-10 אחוז מהרמה האישית של יראת-השמים בה אתה מצוי.

באותן שנים צידד הרבי בכך שהזוגות הצעירים ייסעו להתיישב בנחלת הר חב"ד, ולכן הייתה מגבלה בהתיישבות בכפר חב"ד. אך בקשר לאותו אברך הורה הרבי שוועד כפר חב"ד יאפשר את מקום מגוריו שם.

בהמשך – כמה וכמה שנים לאחר מכן – הסביר לו הרבי שהוא רואה במגוריו בכפר חב"ד מעין שליחות.

גודל הנחת רוח

מר צבי אלדרוטי שימש בשעתו כראש המועצה המקומית במגדל העמק. בקיץ תשל"ד ביקר עם רעייתו אצל הרבי. לאחר שהרבי הכריז על מבצע הדלקת נרות שבת-קודש ויום-טוב החלה בתו להדליק נש"ק. בהזדמנות הוא שיגר לרבי תמונה המנציחה זאת, והרבי הגיב כדלקמן ('אגרות קודש' כרך לא עמ' כה):

בנועם קבלתי מכתבו עם המצורף אליו, תמונת בתו דנה תחי' מדליקה נרות לקראת כניסת השבת. ובודאי ישער גודל הנחת רוח שהי' לי מזה. ותשואת-חן על שימת לבבו להודיעני מזה, ובפרט שצירף התמונה.

אחרי ההקדמה ממשיך הרבי בברכה:

ויהי רצון, כמדובר כמה פעמים בזה, שיאיר מזלו של בתו תחי', ועל ידי זה יתוסף בברכות ה' לכל בני המשפחה, וביחוד להוריה שיחיו שחינכו אותה בדרך זו. ושכר מצוה מצוה, שירוו מכל בני ביתם רוב נחת אמתי בכל הפרטים.

הימנעות מהצטרפות לפוליטיקה

בחורף תש"מ הביע הרבי את רצונו הק' בדבר הקמת שיכון חב"ד נוסף בירושלים. הרבי דיבר אז (בנר חמישי של חנוכה תש"מ) אודות "בטלנותם" של עסקני חב"ד ("הקב"ה עזר ויש לי שם יותר מעשרה בטלנים...") אשר כדברי חז"ל "בטלין ממלאכתם ועוסקים בצרכי ציבור" – דבר התלוי בכך שהעולם יהיה יציב על-ידי לימוד התורה, נתינת צדקה ועבודת התפילה.

הרבי קבע שיקבלום במשרדים המתאימים בסבר פנים יפות, ודווקא מפני שאף אחד מהם לא נבחר ל'כנסת':

שכן היה ציווי מוחלט [של הרבי] שאף אחד מהם לא יוצב ברשימה – כל רשימה שהיא – לבחירות לכנסת.

כמה שנים קודם לכן, בכ"ד טבת תשל"ז כתב הרבי ליהודי יקר את הדברים הבאים ('אגרות קודש' כרך לב עמ' קז):

לכתבו אודות ארגון רשימה בלתי מפלגתית לכנסת וכיוצא-בזה, מטעמים מובנים מעולם לא עסקה-יסדה תנועת חב"ד בענינים פוליטיים או מפלגתיים ולא יתכן שיהיה בזה שינוי עכשו. ובכל אופן תשואת-חן על שימת לבבו כי בודאי שכוונתו רצויה.

את עיקרון אי הכניסה לפוליטיקה הורה הרבי במכתב משנת תשי"ד ('אגרות קודש' כרך ח' עמ' נט):

יש להסביר . . בנעימות ובאופן של שלום" ובכלל אם אפשר להתחמק מהנושא "או אם מספיק הענין דשב ואל תעשה יש להסתפק גם בזה... אבל בכל אופן לא לקבל על עצמם כל ענין שיש [= לו] איזה זיקה מפלגתית.

בשיחה משנת תש"מ שצוטטה לעיל הזכיר הרבי כי הציווי שלא להיות מוצב ברשימה מתייחס ל"כל רשימה שהיא", והדברים מבוארים ביתר הרחבה במכתב של הרבי משנת תש"כ ('אגרות קודש' כרך יט עמ' רנב):

מובן וגם פשוט, שבהאמור לעיל על-דבר הצווי על אי-מפלגתיות של חב"ד ואנשיה ועניניה לא באתי לנגוע חס-ושלום בעסקנות מפלגתית המיוסדת על התורה ועל המצוה, כי אם להדגיש אשר אפילו עסקנות זו אינה מהתפקידים של חב"ד ואנשי', כי קם לי' בדרבה מיני' [= מחוייבים הם ביותר מזה], הפצת המעיינות ודוקא על דרך שיגיע גם חוצה.

ואף שכללות התפקיד של כל בני ישראל אחד הוא, וכדבר משנה אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, אבל בכלל עבודה זו עצמה כמה סוגים ומינים ופרטים, וכל אחד ואחד במסלתו יעלה בית א-ל.

הרקע למכתב:

איש ציבור חשוב עמו נפגשו אנשי צעירי אגודת חב"ד בירושלים תבע מהם מדוע אינם משתפים פעולה עם המפלגה בה פעל.

הלה הביע פליאתו ותמיהתו על דברי הפעילים וכתב זאת לרבי, שטרח להשיב לו ('אגרות קודש' שם עמ' רנא):

אף כי אינני בקי בפרטי הענין אודותיו כותב... בודאי שהיה נימוק חזק ומבוסס להנהגתם אודותה כותב... שטעמם הוא מפני הציווי החזק עליהם, בתוככי כללות חסידי חב"ד, צווי רבותינו נשיאינו להתרחק ככל האפשר מכל ענין של מפלגתיות, איזו מפלגה שתהיה, אפילו היותר טובה. וטעם הצווי... כי תפקידנו הוא בתוככי כללות בני ישראל להפיץ היהדות, ובנקודה הפנימית להפיץ תורת החסידות, גם חוצה, ולכן שומה עלינו להתרחק ביותר וביותר מכל ענין העלול למעט האפשריות של הפצה זו, ועד כדי כך שאפילו ספק וספק-ספיקא בזה לחומרא הוא.

דרך אגב, הרבי מציין שטעם הציווי "נתבאר בכתב ועוד יותר בעל פה", ובהמשך מביע תקוותו שאותה אישיות תלמד זכות על צעירי חב"ד (הרבי ציין קודם "בידעי מסירות נפשם של פעילי צעירי חב"ד בתוככי כללות צעירי חב"ד אשר בארץ-הקודש תבנה-ותכונן, בכל ענין חינוך היהדות והפצתה") לא יקפיד עליהם, ויסייע בעדם.

כנראה, מאותה סיבה נמנע הרבי מלאשר לקבוצות אנ"ש לצאת להתגורר בהתנחלויות וכיוצא-בזה – וכתב כי אנ"ש מגויסים למשימות שהטילו עליהם רבותינו נשיאינו (כפי שהארכנו ברשימה אחרת).

מחסור בספרי לימוד על טהרת הקודש בגיאוגרפיה

בליל י"ג תשרי תשל"ד, ב'יחידות' של מרת ל. גורליק (על פי הנדפס ב'פנימה', בטאון מכללת בית רבקה), נאמרו הדברים להלן (בלתי מוגהים):

שאלה: הנני מלמדת ב'בית רבקה' את מקצוע הגיאוגרפיה. כל ספרי העזר במקצוע זה מכילים דעות פסולות בענין בריאת העולם, גיל העולם, ועוד כיוצא בכך.

הנני נוהגת להקדים ולהסביר דעת תורתינו הקדושה וכיצד הגיעו המדענים לטעויותיהם וסילופיהם תוך שימוש באגרות הרבי בנושאי אמונה ומדע.

השאלה היא אם נכון להשתמש בספרים אלה כשזה מלווה בהעמדת הדברים על מכונם ואמיתתם כנ"ל?

מענה: אין לתת ביד תלמידות ספרים או חוברות שיש בהם דעות פסולות.

שאלה: הרי מדובר בתלמידות בוגרות שבקרוב תהיינה בעצמן מורות וכך תיאלצנה להשתמש בספרי עזר כאלה להכנת שיעוריהן. וגם אלה שלא ישמשו בהוראה יתקלו ברעיונות פסולים אלה במקומות רבים. האם אין זה כדאי שהן יקבלו את ההסברה בשלילת הנ"ל בצורה מסודרת בהיותן בין כותלי הסמינר?

מענה: עצם העובדה שהדברים מופיעים בספר, שחור על גבי לבן, יוצר יחס של כבוד וחשיבות לדברים. ממילא הכנסת ספרים אלה במסגרת הלימודים בבית רבקה יעניקו לספרים אלו הכרה וגושפנקא של אמינות, ויחס זה יהיה קשה אחר כך לעקור מן הלבבות. לכן כדאי ונכון ביותר שלא להכניסם כלל.

במקרים יוצאים מן הכלל – יש לתלוש את הדפים עם החומר הפסול או למחוק את הקטעים הבעייתיים.

שאלה: 'היתר' זה של תלישת דפים או מחיקת קטעים יכול, לכאורה, לגרום לתוצאות חמורות יותר מפני הסקרנות לחפש דווקא את הקטעים הפסולים.

מענה: אף-על-פי-כן, ולמרות הנ"ל, אין לאפשר לתלמידות להשתמש בספרים עם קטעים פסולים (בלי לתולשם או למחקם).

שאלה: לפועל אין ספרות אחרת במקצוע הגיאוגרפיה. איך נוכל ללמד מקצוע זה?

מענה: אפשר לצלם תדפיסים של החומר הדרוש – תוך השמטת הדברים הלא נכונים – וכן נהגו כבר במוסדות בית יעקב וכדומה.

בד בבד יש להשקיע מאמצים בכיוון של כתיבת ספרות כשרה שתתאים לתלמידות, ושוב כדאי לברר איך נהגו ונוהגים מוסדות חרדיים נוספים (כבית יעקב וכדומה).

[בנושא זה שוחח הרבי עם מחנכי בית יעקב בורו פארק בשנת תשכ"ח, והרחיב בנושא זה בביקור כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א בשנת תשמ"א].  


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)