חיבור שתי המידות
"ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור" (שמות יב,כט). מפרש רש"י: "וה' – הוא ובית דינו". שם 'הוי'ה' הוא בחינת חסד ורחמים, ואילו 'בית דינו' הוא בחינת דין וגבורה. במכת בכורות שימשו שתי המידות – חסד וגבורה – יחד; בכורי מצרים הוכו ובכורי ישראל ניצלו.
(תורת חיים)
מחצית הלילה
לכן מכת בכורות הייתה בחצי הלילה דווקא, כי המחצית הראשונה של הלילה היא בחינת גבורה, והמחצית השנייה היא בחינת חסד. נמצא שברגע חצות הלילה נפגשים ומתאחדים סוף הארת הגבורה והתחלת הארת החסדים.
(האדמו"ר האמצעי)
מכה בלי רפואה
בכל המכות באה רפואה למצרים, שהרי המכה סרה לאחר מכן, חוץ ממכת בכורות, שלא הייתה רפואה למכה זו. כי במכת בכורות הקב"ה רצה לשבור את קליפת מצרים ולבטלה כליל, ולכן לא הייתה רפואה אחרי מכה זו.
(ספר המאמרים תש"י)
מקור המכה
לכן גם בשאר המכות המכה עצמה הייתה על-ידי שם 'אלוקים', ורק רפואת המכה הייתה משם 'הוי'ה', ואילו במכת בכורות גם גוף המכה היה על-ידי שם 'הוי'ה', ככתוב (שמות יב,כג) "ועבר הוי'ה לנגוף את מצרים", "והוי'ה היכה כל בכור" (שמות יב,כט).
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
קדש עצמך
"קדש לי כל בכור פטר כל רחם" (שמות יג,ד). "קדש לי כל בכור" – תחילת הכול קדש עצמך אליי, בבחינת אתערותא דלתתא, ואז "פטר כל רחם" – אפתח לך שערי רחמים, בבחינת אתערותא דלעילא.
(רבי צבי מרימנוב)
רמז בבראשית
"וכל בכור אדם בבניך תפדה" (שמות יג,יג). דין זה נרמז במילה 'בראשית', שכן 'בראשית' ראשי תיבות בן ראשון אחר שלושים יום תפדה.
(הגר"א)
טמא גלוי ומחופש
"וכל פטר חמור תפדה בשה" (שמות יג,יג). בחמור יש שני סימני טומאה – אין הוא "מעלה גירה" ולא "מפריס פרסה". לעומתו, החזיר או הגמל יש בהם סימן טומאה אחד, ובכל-זאת הורתה התורה בחמור דווקא "קדש לי". כי לעיתים קל יותר לקרב אל הקדושה מי שטומאתו גלויה, ממי שהוא טמא מחופש, המתהלך וסימן טהרה עמו.
(הרב ראובן מרגליות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
